מהן ראיות נסיבתיות : 

1. הבסיס הנורמטיבי שיונח בפתח זרקור זה לקוח בעיקרו מספרו של ד"ר יניב ואקי דיני ראיות, 2020, כרך ב', פרק 30, עמ' 993-1023 ראיות נסיבתיות וההפניות לפסיקה שם.  

2. ראייה נסיבתית הינה ראיה שאין בכוחה להוכיח במישרין את העובדה המקיימת את העבירה או העוולה, אולם יש בכוחה להוכיח קיומה של נסיבה ממנה ניתן להסיק בדרך של היסק לוגי, על בסיס השכל הישר וניסיון החיים, את התקיימות העובדה הטעונה הוכחה. הערכת ראיה נסיבתית והסתברותה של מסקנה נבחנת בדרך של פסילה [אלימינציה] במסגרתה נפסלות השערות חלופיות לסברתו של הממצא באופן שהמסקנה הסופית נותרת כאפשרות היחידה המתקבלת על הדעת. כוחן של ראיות נסיבתיות הינו [מעבר למבחן האיכותי] הוא במבחן הכמותי. ריבוי ראיות נסיבתיות היוצר פסיפס, כאשר בפסיקה לעיתים נעשה שימוש במונח "פאזל", מלמד ומחזק את ההרשעה או החיוב בדין. שיטת המשפט הישראלי מאפשרת להרשיע אדם על בסיס ראיות נסיבתיות בלבד [ראה מקרה רוז פיזם, בו הורשע סבה ברצח למרות שדרך ההמתה נותרה לא ידועה ולא הוכחה]. נציין כי קיימים שופטים [כב' הש' דנצינגר לדוגמא] המעדיף ראיות נסיבתיות על פני ישירות, שעה שהם חיצוניות ואינם מתבססות על זיכרון עד, ונחשבות לעיתים מוצקות יותר (דנ״פ 3391/95 סימון בן ארי נ׳ מדינת ישראל ע״מ 108)

3. קיומו של חלל ראייתי ישיר איננו מונע הרשעה, וגם כאשר הראיות הניצבות לפני בית המשפט אינן מתיישבות זו עם זו לכדי פסיפס או פאזל מושלם אין בכך להוות מכשול בלתי עביר להרשעה. די לו לבית המשפט שבפאזל שהונח לפניו רואים שמיים, עץ, בית – גם אם השמיים, העץ והבית אינם שלמים.

4. קיימות שתי שיטות לבחינת ראיות נסיבתיות. שיטת ההסתברות המתמטית ושיטת ההסתברות האינדוקטיבית.

5. שיטת ההסתברות המתמטית מנסה לאמוד את ההסתברות המדויקת שמאורע א' הוביל למאורע ב' למשל באמצעות הצגת מחקרים רפואיים המלמדים שחשיפה ממושכת לחומר מסרטן מביאה ברמת ודאות והסתברות מתמטית להתפרצות המחלה.

6. שיטת ההסתברות האינדוקטיבית מבוצעת באמצעות מבחן תלת שלבי: א. בחינת כל ראיה בנפרד ב. בהתבסס על ניסיון החיים והשכל הישר נבחנת מסכת הראיות כולה ונקבע אם היא מסבכת את הנאשם בביצוע העבירה ג. בחינה האם מכלול הראיות הנסיבתיות שוללת, מעבר לכל ספק סביר, את גרסת הנאשם. במסגרת השלב השלישי, עובר לכתפי הנאשם נטל טקטי להבאת ראיות בלבד (ע"פ 2884/12 אופיר חביבה נ' מדינת ישראל (נבו 18.06.2014)‏‏ ס' 8 לפסק דינו של כבוד השופט).

7. כוחן של ראיות נסיבתיות טוב גם בהליך אזרחי, אלא שבהליך אזרחי, נדרש התובע [לעניין השלב השלישי] להוכיח שגרסתו המבוססת על ראיות נסיבתיות עדיפה לפי מבחן ההסתברות על זו של הנתבע, קרי ברמת הסתברות של מעל 51% בלבד.

מהו כוחן של ראיות נסיבתיות בהליך אזרחי :

8. תיק ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2833/98 אטילה קחרי נ' קרגל בע"מ (נבו 30.10.2006)‏‏ קבעה כבוד השופטת ענת ברון [היום שופטת בית המשפט העליון] כי מאחר וראיות נסיבתיות בהליך פלילי מספיקות לצורך הרשעה הרי שמקל וחומר יש בכוחן להוכיח גרסה עובדתית בהליך אזרחי.

9. כך נקבע גם בתיק ת"א (מחוזי נצרת) 1232/00 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' משה דנינו (נבו 23.02.2003)‏‏: "ההלכה במשפט פלילי, ועל אחת כמה וכמה במשפט אזרחי, הינה, כי הוכחות נסיבתיות יכולות לשמש בסיס להרשעה אם הן שלובות ואחוזות זו בזו באופן שהן מובילות למסקנה הגיונית אחת ויחידה שהנאשם ביצע את העבירה. (י. קדמי על הראיות, חלק שני עמ' 582)”.

מהן מגבלות השימוש בראיות נסיבתיות:

10. כאשר בעל דין נמנע מהבאת ראיות ישירות שהיה בכוחו להביא ובוחר לבסס את מסכת ראיותיו על ראיות נסיבתיות בלבד, יחול בעניינו וכנגדו הכלל לפיו בעל דין שנמנע מהבאת ראייה, חזקה היא שהראיה פועלת לרעתו. כלל זה הינו כלל המבוסס בעצמו על תפיסה נסיבתית, באשר אין לדעת האם הראיה הישירה שבעל הדין נמנע מהבאתה באמת פועלת לרעתו או שמא מדובר ברשלנות באי הבאת הראייה.
תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 4590/00 ו.ש. נ' ו.ש. (נבו 03.05.2004)‏‏
"על הימנעות מהבאת ראיה כותב י. קדמי (917):   "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את ענינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו הייתה ראיה נסיבתית.   כך ניתן להעניק משמעות ראייתית, לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד …  התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית – היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.""
ת"א (שלום ת"א) 41611-12-18 איב זארוק נ' פנחס כהן (נבו 03.07.2022)‏‏
"אין מקום לאפשר לצד להתחמק מהבאת עדים רלוונטיים שברשותו, התחמקות שבגינה קמה חזקה לחובתו, להימנע, בנוסף, מהבאת ראיות ישירות, ואז לבקש להסתמך על ראיות נסיבתיות אשר לכל היותר יובילו להשערות במקום למסקנה עובדתית מבוססת, כפי שניתן היה לעשות."

11. בנוסף, כאשר בעל דין מבסס תביעתו על ראיות נסיבתיות בלבד, בית המשפט ינהג בזהירות בטרם יקבל את גרסת התובע ויוודא כי גרסת התובע הינה הגרסה המתחייבת מהראיות הנסיבתיות שהוצגו בפני בית המשפט.
רת"ק (מחוזי חי') 32753-11-17 ליאור חמד נ' מועצה מקומית קרית טבעון (נבו 19.11.2017)‏‏ "סיכומו של דבר, כאשר נדרש בית המשפט לקבל תביעה אזרחית המבוססת על ראיות נסיבתיות בלבד, שומה על בית המשפט לנהוג בזהירות יתרה, במסגרתה יבחן בית המשפט את השאלה, האם הגרסה אותה הציג התובע, הינה אכן גרסה המתחייבת לכאורה מהראיות הנסיבתיות שהוצגו בפני בית המשפט, ורק באם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים יועבר נטל הבאת הראיות אל הנתבע אשר יידרש להציג בפני בית המשפט  מסקנה חילופית אפשרית אחרת, לראיות הנסיבתיות שהובאו על ידי התובע."