מאמרים

האפשרות לזכות בסעד שלא התבקש בכתב התביעה

תובע אשר מגיש כתב תביעה נדרש להגדיר ולעצב את הסעדים להם הוא עותר בתביעתו. בית המשפט רשאי לפסוק את הסעדים שהתבקשו או לדחות את הסעדים שהתבקשו, בזרקור זה נבחן האם בית המשפט רשאי לפסוק לתובע סעדים שלא התבקשו בכתב תביעתו

מאת : עו״ד ערן קרם

מאמר מס׳ 45

ינואר 2024

1. ככלל, בית המשפט איננו רשאי להעניק לתובע סעדים אותם לא ביקש בכתב התביעה. אם נולד צורך בסעדים נוספים או מתוקנים, על התובע לתקן את כתב תביעתו ולהוסיף סעדים חדשים או לתקן את אלה שהתבקשו בכתב התביעה המקורי.

2. לעיתים, נוצר מצב בו נולד צורך בקבלת סעדים נוספים אולם כתב התביעה לא תוקן [יכול להיות כתוצאה מרשלנות, או בכוונת מכוון בכדי להימנע מהוצאות משפט שיש לשלם אגב התיקון].

3. הכלל המשפטי הוא שבית המשפט מנוע מלסייע לאותו תובע ולכן איננו רשאי לפסוק לו סעדים שלא התבקשו בכתב התביעה.

4. לכלל משפטי זה יש חריג. בכפוף להתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים "קונה" בית המשפט סמכות לפסוק לתובע סעד חדש או שונה ממה שהתבקש [ראה למשל פסקה 15 לפסק הדין של כב' הש' גרוסקופף בתיק עא 6800/16 רוברט רונן נ' גזיאל את אבנר (2007) בע"מ]:

ואלה הם התנאים המצטברים:
• הסעד נובע מהצורך ללבן את השאלות האמיתיות שבמחלוקת.
• הסעד החדש או המתוקן נובע מהסעדים שהתבקשו.
• כל הראיות הדרושות לצורך מתן הסעד קיימות והתבררו.
לתנאים אלה מתווספים שני תנאים מצטברים נוספים:
• הסעד החדש המבוקש לא ייפסק אם ברור שהוא עתיד להידון בהליכים עתידיים אחרים בין הצדדים [ראה למשל החלטתו של כב' הש' אהרון שדה בתיק ת"א (שלום חי') 34927-05-16 כפר ביאליק כבפר שיתופי להתישבות חקלאית בע"מ נ' אורי שגיא].
• האגרה ששולמה בפתיחת התיק מאפשרת להעניק את הסעד הכספי החדש שהתבקש. בכל מקרה בית המשפט לא יפסוק פיצוי כספי גבוה מסכום התביעה הכולל בגינו שולמה אגרה בתחילת התיק [ראה סעיף 101 לפסק דינה של כב' הש' נועה גרוסמן בתיק ת"א (מחוזי ת"א) 63632-11-18 יהונתן זלצמן נ' עופר לוין].

5. דוגמא לעניין התנאי החמישי.
תובע כלל בכתב תביעתו סעד כספי בגין מספר ראשי נזק ובגין כל ראש נזק תבע סכום כספי אחר.
ראש נזק א' – 100 ₪.
ראש נזק ב' – 150 ₪.
ראש נזק ג' – 250 ₪.
בהתאם, שילם התובע אגרה בגין סעד כספי כולל של 500 ₪.
לימים, מונה מומחה מטעם בית המשפט והלה קבע כי לתובע מגיעים הסעדים הכספיים הבאים:
בגין ראש נזק א' – 50 ₪.
בגין ראש נזק ב' – 0 ₪.
בגין ראש נזק ג' – 800 ₪.
אילולא החריג לכלל. התובע יהיה זכאי לסעד כספי בסך של 300 ₪ בלבד [50 ₪ בגין ראש נזק א' ו-250 ₪ בגין ראש נזק ב' המשקפים את תקרת הסעד הכספי שתבע בכתב תביעתו בגין כל ראש נזק].
כתוצאה מהחריג לכלל. התובע יהיה זכאי לסעד כספי של 500 ₪ [50 ₪ בגין ראש נזק א' ו-450 ₪ בגין ראש נזק ג'].
התובע לא יהיה זכאי למלוא הסכום שנקבע בחוות דעת המומחה כי שילם אגרה עבור 500 ₪ בלבד ולא עבור 850 ₪ שנקבעו בחוות דעת המומחה.
[ראה למשל ס' 28 לפסק דינו של כב' הש' ערפאת טאהא בתיק ת"א (מחוזי נצ') 10476-08-15 ויקטור גרייב בע"מ נ' עיריית עפולה].

6. דוגמא לסעד הצהרתי.
תובע הגיש תביעה לבעלות במקרקעין. במסגרת ההליך המשפטי התברר שלגבי חלק מהשטח, התובע זכאי להירשם כבעל זכות קניינית אחרת מסוג זיקת הנאה, המקנה לו את הזכות לעשות שימוש בשטח של מישהו אחר. שימוש שאיננו עולה כדי בעלות.
אילולא החריג לכלל. התובע לא יהיה זכאי לסעד של זיקת הנאה, כי סעד זה לא התבקש כלל בכתב התביעה.
כתוצאה מהחריג לכלל, בית המשפט רשאי לפסוק לתובע זכות קניינית מסוג זיקת הנאה, בתנאי שייתר התנאים התקיימו, כגון הצגת כל הראיות המזכות רישום זיקת הנאה.
[ראה למשל סעיף 73 לפסק הדין של כב' הש' עפרה ורבנר בתיק ת"א (מחוזי חי') 20633-02-19 אמירה (אמי) ארבל נ' רות הלה בר-ניב (נבו 09.12.2021)].

7. דוגמא לסעד כספי בגין עוולה מתמשכת. כגון הפרת חוזה שכירות.
בתביעות אלה נהוג לפצל את הסעד לשתי תביעות נפרדות. האחת תביעה לסילוק יד, ולאחר שהנכס חוזר לידי התובע, להגיש תביעה כספית בגין הפרת ההסכם. תובע יפצל את סעדיו מהטעם שהוא מעוניין שהתביעה הכספית העתידית תשקף את מלוא הנזק הכספי שנגרם לו. היקף זה מתברר רק לאחר שהנכס חוזר לידי התובע.
ואולם, לאור החריג לכלל, ניתן לחשוב על דרך פעולה נוספת. הגשת תביעה לסילוק יד בתוספת תביעה כספית [בטרם הנכס חזר לידי התובע] לצורך העניין בגין 150 ימי הפרה, כאשר בגין כל יום הפרה נדרש הנתבע לשלם פיצוי מוסכם בסכום מסוים. ובשלב הסיכומים לעתור לקבלת סעד כספי גבוה יותר המשקף פיצוי מוסכם בגין כל ימי ההפרה שחלפו ממועד הגשת התביעה ועד יום הגשת הסיכומים. לצורך הדוגמא 300 ימי הפרה.
[ראה למשל סעיף 50 לפסק הדין של כב' הש' דורית פיינשטיין בתיק ת"א 51016-03-16 קל קידוח בע"מ ואח' נ' סופרי ואח’].

8. דוגמא לעניין סיווג הנכס בתביעות ארנונה.
עירייה ביקשה לחייב נתבע בתשלום ארנונה בגין נכס שסווג על ידי העירייה בכתב התביעה כחנות, במהלך ההליך המשפטי התברר כי החיוב הנכון הינו מחסן. סיווג כמחסן לא קיבל ביטוי בכתב התביעה של העירייה.
לאור החריג לכלל נפסק לעירייה סעד כספי אחר, המשקף נכס בסיווג מחסן השונה מהסיווג לו עתרה העירייה בכתב התביעה.
[ראה למשל פסק הדין של כב' הש' עפרה אטיאס בתיק ת"א (שלום קריות) 44439-12-10 עיריית קריית אתא נ' מיקי גיא יזום והשקעות בע"מ ].

9. דוגמא לעניין סיוע לתובע שניסח סעד לקוי.
החריג לכלל מסייע לבית המשפט לפסוק סעד שהתבקש בכתב התביעה באופן לקוי או חסר. קרי, גם כאשר יש טעויות באופן ניסוח הסעד, שאילולא החריג לא ניתן היה ליתן את הסעד המתוקן.
[ראה למשל פסק הדין של כב' הש' אסתר ז׳יטניצקי רקובר בתיק תמ"ש (תל אביב-יפו) 50328-05-15 חוה נ' יאיר].

10. דוגמא לסעד שהתובע שכח להוסיף לכתב התביעה.
במסגרת כתב תביעה בעניין ליקויי בנייה, עתר תובע לסעד כספי בגין תיקון ליקויים בריצוף הבית, אך שכח לעתור לסעד כספי בגין ראש נזק של פירוק והרכבת רהיטים. לאור החריג לכלל, הסעד נפסק למרות שלא התבקש בכתב התביעה.
[ראה למשל ס' 97 לפסק הדין של כב' הש' תמי לוי יטח בתיק ת"א (שלום חי') 20191-04-19 מרדכי ונונו נ' א. כפיר אחזקות ובנין (1991) בע"מ].