פתרון חלקי לסוגיות לא פשוטות אלה, מנקודת מבטו של הצרכן, הינו להגדיר באופן מפורש בהסכם הבלעדיות כי בעל הנכס יהיה רשאי לנהל מו"מ עם רוכשים פוטנציאליים שהתוודעו לנכס שלא באמצעות מאמצי התיווך וזאת תוך חובת יידוע המתווך בכתב. כמו כן יש לעדכן את המתווך בכתב בכל פנייה של רוכש פוטנציאלי שהתוודע לנכס שלא באמצעות מאמצי התיווך וזאת בכדי להימנע ממחלוקות עובדתיות בהמשך הדרך.

מנקודת מבטו של המתווך, רצוי שיתווסף סעיף מפורש, הפוך, האוסר על בעל הנכס לנהל בתקופת הבלעדיות מו"מ עם רוכשים פוטנציאלים, שלא באמצעות המתווך.

יש לציין, כי ברגיל על המתווך לעמוד בארבעה תנאים מצטברים בכדי לזכות בדמי תיווך:

• המתווך הינו בעל רישיון תיווך ממשרד המשפטים, דהיינו- עמד בבחינות המתאימות. בהקשר זה, יש להקפיד על תשלום אגרת רישיון תיווך מידי שנה [ראה למשל ת"א (נתניה) 46591-03-13 רמי רוקח נ' יהודה עידו חגאג במסגרתו נקבע שאי תשלום האגרה, מפקיע את תוקפו של הרישיון ומבטל את הזכאות לדמי תיווך].
• נחתם הסכם תיווך בכתב.
• המתווך היווה את הגורם היעיל להתקשרות בהסכם.
• בוצעו פעולות שיווק בהתאם לתקנות השיווק.

המונח "גורם יעיל" לא פורש בחקיקה, אלא בפסיקה. במקור מדובר במונח שטבע שופט בריטי בפסק דין משנת 1950, המונח נקלט בדין הישראלי, והמחוקק בחר שלא ליצוק לתוכו תוכן במפורש ועל כן הוא נתון לפרשנות הפסיקה. ככלל, יש להראות שפעולות המתווך סייעו סיוע של ממש בהתגבשות העסקה, סיוע שאילו לא היה ניתן, ההסכם במתכונתו, לא היה מתגבש.

בפועל ובאופן משעשע יש לומר, הבחינה 'האמפירית' האם מתווך היה גורם יעיל או לאו מבוצעת לפי תבחינים שקבע כבוד השופט שמגר בפסק דין מוסקוביץ ע"א 2144-91 הנרי מוסקוביץ נ' אסתר ביר, כמנהלת עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל וערעור שכנגד שניתן בקשר לאירוע שהתרחש עוד בטרם נחקק חוק המתווכים [1996] בקשר לאירוע נקודתי, בו מתווך ראשון החל בפעולות תיווך, הצדדים זנחו את המו"מ ולאחר מכן חזרו למו"מ והשלימו אותו באמצעות מתווך שני.

בפסק דין זה נקבעו תבחינים שונים, אשר בהתקיימם רואים במתווך הראשון, כגורם היעיל הזכאי לדמי תיווך.
בפועל, וחרף הנסיבות המיוחדות של פסק דין מוסקוביץ, ממשיך פסק דין זה להוות את הכלי העיקרי לבחינת יעילות המתווך.
ואלה התבחינים:

1. נבחן האם ההצעה המקורית, בה היה מעורב המתווך הראשון, זהה להסכם הסופי. בתוך כך משווים את מועדי התשלום ושיעורי התשלום בהצעה המקורית להסכם הסופי.
2. נבחן כמה זמן חלף בין המועד בו הוצעה ההצעה המקורית עד למועד חתימת העסקה.
3. נבחן האם המתווך הפעיל מאמצי שיווק באופן אינטנסיבי.
4. נבחן האם היה גורם נוסף שהיה מעורב בתיווך בין הצדדים [תיווך, במובדל משיווק]. יש לבחון את מהות השירות שנתן.
5. נבחן האם בוצע תשלום דמי תיווך על ידי הצד השני לעסקה [המוכר או הקונה] ושיעורם. הכלל הינו שהסכם תיווך עם בעל הנכס, איננו מחייב את רוכש הנכס בתשלום דמי תיווך, אלא אם הוסכם אחרת. אם שולמו דמי תיווך על ידי צד שני, הדבר מהווה אינדיקציה [ניתנת לסתירה כמובן] כי המתווך השני היווה גורם יעיל.
6. נבחן האם הצדדים למשא ומתן נותרו אותם צדדים.
7. נבחן האם מדובר בחידוש משא ומתן שהופסק, או במשא ומתן חדש שהחל מנקודת האפס. ככל ומדובר בחידוש משא ומתן, יש לראות במתווך הראשון כמי שתרם באופן יעיל להתגבשותו.

יצוין כי נקבע בפסיקה שייתכן שיהיה יותר מגורם יעיל אחד, באופן שדמי תיווך יתחלקו בין שני מתווכים שונים.