זרקור בעניין האפשרות  לטעון לעניין היעדר חוקיות שומת ארנונה בהליך אזרחי

חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 קובע מסגרת זמנים קשיחה להגשת השגה על שומת ארנונה שנתית. השגה ניתן להגיש כל שנה, בתוך 90 יום, מיום קבלת שומת ארנונה שנתית.

החוק קובע רשימה סגורה של עילות מנהליות מכוחן ניתן להשיג על שומת הארנונה. ואלה העילות:
• כאשר יש טעות בהודעת התשלום לעניין סוג הנכס, גודל הנכס, האזור בו ממוקם הנכס והשימוש שנעשה בנכס;
• כאשר הנישום שקיבל את הודעת התשלום איננו מחזיק הנכס;
• כאשר הנישום שקיבל את הודעת התשלום איננו בעל שליטה בחברה החזיקה בְנֶכֶס שאיננו משמש למגורים.

המשותף לכל העילות המופיעות בקבוצה סגורה זו הוא שמדובר בנושאים עובדתיים מובהקים, הדורשים בירור עובדתי פשוט יחסית ולכן מתאימים להתברר בהליך מנהלי [השגה, ערר, ערעור מנהלי].
יובהר כי גם במעלה ההליך המנהלי [השגה, ערר, ערעור מנהלי] לא ניתן לפרוץ את הרשימה הסגורה של עילות ההשגה על שומת הארנונה. [ראה עעם 6993/15 עיריית תל אביב יפו נ' אספיאדה בע"מ (16.8.2016)].
השאלה היא מה קורה כאשר העילה מכוחה מבוקש להשיג על שומת הארנונה איננה עילה פשוטה ועובדתית, אלא עילה המבוססת על טענת היעדר חוקיות שןמת הארנונה [טענת אפליה או טענת שינוי מדיניות בלתי חוקי] טענות מורכבות יותר משפטית שאינן טענות עובדתיות מובהקות ולכן לא ניתן להסתפק בעניינן בבירור עובדתי פשוט יחסית.
ברגיל, ניתן לטעון טענות בדבר היעדר חוקיות חוק הארנונה במסגרת עתירה מנהלית שהינה הליך משפטי ייעודי שמטרתו לבחון ולאתגר החלטה של רשות מנהלית בכלים משפטיים בבית המשפט ייעודי- מנהלי [ראה ברמ 4021/09 ‏ מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נ' חברת מישל מרסייה בע"מ (22.10.2010)].
ואולם, לאחרונה [3.12.2023] ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז במסגרת תיק עא (מרכז) 41204-06-23 שוויצריה הקטנה פתח תקווה בע"מ נ' עיריית פ״ת במסגרתו נקבע כי טענת היעדר חוקיות שומת הארנונה יכולה לבוא גם בהליך אזרחי ולא מנהלי.