8. באותו מקרה, ניתח בית המשפט את עובדות המקרה ואת ההלכות החלות בעניין ופסק:

א. בית המשפט קיבל את תביעת התובעים, בעלי ייתר הדירות בבית המשותף, והורה על מתן צווי מניעה וכן צווי הריסה כנגד הנתבע, בעל 2 דירות ומבצע העבודות, בנוגע לעבודות בניה וחפירה ופיצול הדירות, שמבוצעות שלא כדין על ידו, ללא היתר. כמו כן הנתבע חוייב בפיצוי כספי של 30 אלפי ש"ח, לבעלים האחרים, פיצוי שנקבע על הרף הנמוך, מאחר ומדובר בתובעים שאינם מתגוררים בבניין. כמו כן נפסקו לטובת התובעים 50 אלפי ש"ח הוצאות משפט.

ב. נקבע כי הנתבע, בעלים של 2 דירות קרקע בבניין, ביצע עבודות של פיצול הדירות, שינוי מפלסי הדירה, בהרחבת המרתף ובסיפוחו לדירת הקרקע, ופתיחת דלתות וחלונות המרתף ולכן הוא היה מחוייב בהוצאת היתר בנייה

ג. השאלות המחייבות דיון הינן כדלקמן:
1) האם העבודות שבוצעו, מחייבות היתר בניה.
2) יש להכריע האם פגע הנתבע ביציבות המבנה.
3) האם בעבודות שביצע בעל הדירה, גרם הנתבע למטרד לתובעים- שכניו לבית המשותף.

ד. בית המשפט פסק כי יש לאמץ את המסקנות העיקריות בחוות הדעת של מומחה בית המשפט, שענה בחיוב בקשר לכל השאלות הנ”ל.
ה. נפסק כי במשפט הישראלי השתרשה ההלכה, כי במסגרת יחסי שכנים, בהתקיים שלושה יסודות כדלקמן, נוצרת עילת תביעה המזכה את התובע לבקש צו-מניעה וצו הריסה נגד יריבו, ואלה היסודות:

הנתבע עשה מעשה בלתי-חוקי;
המעשה גרם נזק כספי לתובע או פגע בנוחותו או בהנאה מרכושו;
הנזק או הפגיעה הם תוצאה ישירה וטבעית של מעשהו הבלתי- חוקי של הנתבע.
ו. נקבע: הוכח כי הנתבע עשה מעשה בלתי חוקי בפיצול הדירות, בשינוי מפלסי הדירה, בהרחבת המרתף ובסיפוחו לדירת הקרקע, ובפתיחת דלתות וחלונות המרתף והכל ללא היתר בניה.

ז. העבודות שביצע הנתבע פגעו בנוחותם או בהנאה מרכושם של התובעים, כתוצאה ישירה וטבעית של מעשהו הבלתי- חוקי של הנתבע, שכן פיצול דירות למספר יחידות דיור, וריבוי הדיירים מעמיסים על תשתיות הבניין. גם הוספת יחידת דיור, המרתף שהורחב וסופח לדירת הנתבע, חזקה עליהם שהם פוגעים בנוחותם או בהנאתם של בעלי הזכויות האחרים, התובעים.

ח. כמו כן, מאחר והנתבע שיקר בעניינים מהותיים בעדותו, הרי די בכך כדי לקבל את התביעה נגדו או לפחות לתמוך באופן משמעותי בראיות התובעים.

לעניין זה ראו גם זרקור מספר 29 מאוגוסט 2023, הדן ב"חזקת השקר”.

לזרקור לחצו כאן