מאמרים

הפרת זכויות יוצרים

הגנת 'מפר תמים' בחוק זכות יוצרים, טענת הגנה תקפה או אות מתה?

לוגו המשרד של אהוד פורת בצבע כחול

הפעם נציב זרקור בסוגיה שכל בעל עסק עלול להיקלע אליה בתום לב, אך ורק בשל העובדה שהקים, בעזרת מקים אתרים מקצועי, אתר עסקי לקידום בית העסק או מתן השירותים שהוא מעניק לציבור. הכוונה למצב שבו בתום לב, מפורסמת באתר תמונה שמאן דהוא טוען כי הוא הבעלים החוקי בזכויות היוצרים באותה תמונה.
ויודגש – בעל האתר כלל לא הכליל את התמונה בעצמו וגם למקים האתר לא היתה כל אינדיקציה ברורה שמדובר בתמונה שאיננה נחלת הכלל.

מאמר מס 28
אוגוסט 2023

1. סעיף 58 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כלהלן:
"הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה."

2. בדברי ההסבר לסעיף [סעיף 60 בדברי ההסבר] נרשם כלהלן:
"ככלל, עוולה אזרחית על הפרת זכות יוצרים היא מסוג אחריות מוחלטת ואינה טעונה יסוד נפשי של ידיעה אודות ההפרה. חריג לכלל זה נוגע לעצם קיומה של זכות יוצרים. אם אדם סבר בתום לב כי הפעולות שהוא עושה הן ביצירה שההגנה עליה כבר פקעה, או באובייקט שאיננו מהווה יצירה מוגנת בזכות יוצרים, התרופות שייפסקו כנגדו לא יכללו פיצויים, אלא רק צו למניעת המשך השימוש ביצירה. הוראה דומה קבועה בסעיף 8 לחוק 1911."

3. סעיף זה, מתאר סיטואציה שכיחה למדי במסגרתה מבוצע שימוש לצורך פרטי או מסחרי בתמונה [לצורך הדוגמא] שאותרה במרחבי רשת האינטרנט, תמונה שפורסמה ללא זכות יוצרים ללא אזכור שם היוצר וללא קרדיט ליוצר, באופן שאין כל אפשרות לזהות או להתחקות אחר פרטי היוצר, הוא בעל זכויות היוצרים בתמונה מכוח הדין.

4. נוסיף גם נסיבה לפיה התקבלה פנייה ודרישה אצל מפר זכויות היוצרים מאת יוצר התמונה. הפנייה הסתיימה בהפסקה מיידית של השימוש בתמונה והסרתה מאתר האינטרנט אליו הועלתה ללא היתר ואישור.

5. נוסיף גם נסיבה לפיה לא נגרם לבעל זכויות היוצרים כל נזק כלכלי, ואף המפר לא הניב כל רווח כלכלי מהשימוש בתמונה.

6. נוסיף גם נסיבה שהתמונה לא פורסמה כלל באתר רשמי של בעל זכויות היוצרים, וכי אין כל דרך אובייקטיבית להתחקות ולגלות מיהו היוצר והבעלים בתמונה.

7. נוסיף גם נסיבה שלאחר בדיקה התחוור כי השימוש בתמונה הינו נפוץ למדי, באתרים ציבוריים שונים.

8. נוסיף גם נסיבה שאין בתמונה כל עניין מיוחד, מדובר בתמונת נוף אורבני סטנדרטית ומשעממת למדי, לא ניכר בה כל כשרון אומנותי מיוחד או מאמץ ייחודי כלשהו.

9. נוסיף גם נסיבה שהמפר לא העלה את התמונה בעצמו לאתר שבבעלותו. המפר התקשר עם חברה שתפקידה לבנות אתרי אינטרנט וזו בנתה עבורו אתר ועשתה שימוש בתמונה.

10. לכאורה, נראה כי המקרה המתואר חוסה, בקלות רבה, תחת כנפי סעיף 58 ויכול להנות מההגנה שמעניק הסעיף, שהרי המפר לא ידע ולא יכול היה לדעת במועד ההפרה כי קיימת זכות יוצרים ביצירה. המפר התקשר עם קבלן צד ג' שיבנה עבורו אתר. ההפרה בוצעה על ידי צד ג' שהציג למפר מצג כאילו אין כל פסול בשימוש בתמונה.

11. האמנם?

12. הפסיקה פירשה את סעיף 58 באופן מצמצם למדיי, עד שלמעשה אין כל אפשרות ממשית להנות מהגנתו. החוק בישראל איננו מכיר בטענת תום לב בזיהוי בעל זכות היוצרים ביצירה. בעניין זה נקבע כי בורות איננה תמימות.
כך למשל נקבע כי מפר שלא טרח לבדוק קיומה של זכות היוצרים ביצירה לא יוכל להנות מההגנה, עוד נקבע כי טענת הגנה זו עשויה להתקבל בנסיבות יוצאות דופן בלבד שבהן סביר להניח שהיצירה היא נחלת הכלל.
עוד נקבע כי יצירה, בה נעשה שימוש באופן ציבורי, באתרים רבים, ללא מתן זכות יוצרים, איננה הופכת יצירה פרטית שחלה בעניינה זכות יוצרים, ליצירה ציבורית שהינה נחלת הכלל. לשון אחר, התנאי שצריך להתקיים על מנת שסעיף 58 יחול, נדיר מאוד בעצמו.

13. פועל יוצא הוא שכוונת המפר איננה רלוונטית לעניין עצם הפרת הזכות. אין משמעות, לעניין עצם ההפרה, אם המפר התכוונן להפר את זכות היוצרים או לאו. המשמעות לגבי כוונת המפר רלוונטית לעניין גובה הפיצוי בלבד. מפר זכות יוצרים שהפר את זכות היוצרים בכוונה, עתיד לחוב בפיצוי גבוה יותר מאשר מפר זכות שהפר אותה בתום לב, וזאת כאשר כל יתר הנסיבות והמשתנים זהים.

14. בתוך כך נקבע כי חברה, מו"ל, מדפיס או גופי תקשורת יתקשו מאוד להעמיד ראיות הנחוצות לשאלת המפר התמים, וזאת לאור עצם תפקידם הדורש עירנות מוגברת לשאלת זכויות היוצרים.

15. במקרה אחד, בית המשפט העליון הפך פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר קבע כי זכות היוצרים הופרה, אך בתום לב, ועל כן אין לפסוק פיצוי. בבית המשפט העליון נקבע כלהלן:
‏‏ "בהמשך לכך, סבורני כי מתעוררת תחושת-מה של חוסר נוחות מכך שבית המשפט הכיר בהפרת זכות זו אולם לא מצא לפסוק גם פיצוי – ולוא גם נמוך – בגינה; לשיטתי, אף אם יש בנסיבות ענייננו, כמות שתוארו, כדי לקבוע שהסכום יהא על הצד הנמוך, נוכח אופי הפרסום והיעדר הנזק כשלעצמו, הנה אין בכך כדי לאפסו מכל וכל. על כן הצעתי, והדבר התקבל כאמור על-ידי הצדדים, כי המשיבות ישלמו למבקש סך סמלי של 1,800 ₪ בגין עצם ההפרה. בכך יש כדי להדגיש את המובן מאליו, לשיטתי – יוצר זכאי לקבל הכרה ביצירתו וליהנות מפרי עמלו, והכל בהתאם לנסיבות כל מקרה."

16. עוד נקבע כי התעלמות מפר מהכיתוב זכויות יוצרים או הסימון © על גבי היצירה שולל את תום הלב של המפר בעצם השימוש ביצירה. אך מנגד, לא נקבע כי קיימת חזקה של תום לב אצל מפר העושה שימוש ביצירה הנעדרת כיתוב זכויות יוצרים או הסימון © על גביה.

17. המצב המשפטי דהיום, הופך את סעיף 58 לחוק זכות יוצרים, כטענת הגנה לעניין עצם ביצוע ההפרה, לאות מתה.

18. נבקש לבחון שני מקרים בהם המפר, בעל אתר אינטרנט, התקשר עם חברה המתמחה בהקמת אתרים, אשר הקימה את האתר, יצקה לתוכו תכנים שנבחרו בהתאם על ידה לפי הנחיות כלליות שהתקבלו מבעל האתר, והביאה לכך שבאתר התנוססה תמונה שחלה בעניינה זכות יוצרים וזאת מבלי לקבל אישור או היתר מבעל הזכות.

19. בשני המקרים בעל הזכות תבע את הבעלים של אתר האינטרנט. בשני המקרים הבעלים של האתר לא ידע, לא יכול היה לדעת את דבר ההפרה, לא בחר את התכנים הצילומיים, לא העלה את התכנים, לא בדק את התכנים הצילומיים ובשני המקרים נטענה טענת הגנה מכוח סעיף 58 – מפר תמים.
19.1. תא (י-ם) 51733-12-14‏ ‏ גיל דור נ' ד.האן – א.פרנקל מהנדסים יועצים בע"מ. בתיק זה הבעלים באתר [הנתבע] הגיש הודעת צד ג' נגד החברה שהקימה את האתר, ובנוסף הגיע לפשרה עם התובע. הגנת מפר תמים נטענה על ידי החברה שהקימה את האתר – הטענה נדחתה עת נקבע כי ההגנה מכוח סעיף זה איננה יכול לעמוד כלל וכלל לחברה המתמחה בהקמת אתרים שצריכה להכיר לפני ולפנים את חוק זכויות היוצרים.
19.2. ת"א 26149-07-15 אולחובסקי ואח' נ' שלומוב מיטיה – אולמי לאונרדו בע"מ ואח'. בתיק זה הוגשה תביעה נגד הבעלים באתר האינטרנט בלבד. הבעלים באתר האינטרנט שלח הודעת צד ג' כנגד החברה שהקימה את האתר או אז נוצר מצב משפטי מעניין.
בית המשפט שלל את הגנת מפר תמים הן מהבעלים באתר והן מהחברה שהקימה את האתר, תוך שנקבע:
"נוסח סעיף 58 הוא ברור בעניין זה ולפיו טענה בדבר הגנת מפר תמים היא מצומצמת ביותר למקרים בהם, מבחינה אובייקטיבית, אין לנתבע ידיעה "כי קיימת זכות יוצרים ביצירה". אין הסעיף מתייחס לשאלה האם המפר ידע מי הוא בעל זכות היוצרים אלא לשאלה בדבר ידיעתו האובייקטיבית של המפר אודות התקיימות זכות יוצרים ביצירה. הנתבעת והצד השלישי טוענים כי לא ידעו ולא יכלו לדעת מי הוא בעל הזכות, אך שאלה זו אינה רלוונטית כלל בבחינת סעיף 58 לחוק."

ואולם, בית המשפט פטר את הבעלים באתר האינטרנט מאחריות. הכיצד?
נקבע כי בהתאם לסעיף 52 לחוק זכות יוצרים, הפרה של זכות יוצרים הינה עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין יחולו עליה בשינויים המחויבים.
עוד נקבע כי המקור הנורמטיבי לבחינת מערכת היחסים שבין הבעלים באתר לבין החברה המתמחה בהקמת אתרים מצוי בהוראת סעיף 15 לפקודת הנזיקין הקובע כלהלן:

"לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה:
(1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו;
(2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק;
(3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק;
(4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי;
(5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין."


נקבע על ידי בית המשפט, כי הבעלים של האתר היה רשאי להסתמך על מומחיותה של החברה שהקימה את האתר, ההסתמכות היתה סבירה, החברה המתמחה בהקמת אתרים הינה מונעת הנזק הטובה ביותר, ובכלל נקבע כי מלוא התנאים של סעיף 15 לפקודת הנזיקין התקיימו.
התוצאה המשפטית היא שהתביעה נגד הבעלים באתר נדחתה ומכאן הודעת צד ג' נגד החברה שהקימה את האתר נדחתה אף היא.
ראוי לציין כי בהמשך הגיש התובע תביעה נפרדת נגד החברה שהקימה את האתר וזכה בפסק דין בפיצוי בסך 12,000 ₪.

פסק דין זה הינו מיוחד, שעה שנראה שהוא מנסה להתמודד עם המצב המשפטי המוקשה, לפיו מפר זכות יוצרים בתום לב איננו זכאי להגנת תום הלב של מפר תמים.

הקונסטרוקציה המשפטית בה נעשה שימוש בפסק דין זה תקפה רק במקרה בו המפר של זכות יוצרים נעזר באיש מקצוע בקיא לצורך הקמת אתר אינטרנט, לא היה מעורב בעבודת ההקמה או באישור התכנים הצילומיים שהועלו לאתר והסתמך על איש המקצוע.
פסק דין זה לא אוזכר בפסיקה מאוחרת וספק אם קנה אחיזה בפסיקה.
בין אם קנה אחיזה ובין אם לאו ניתן לראות בפסק הדין ניסיון יפה להתמודד מצב משפטי מורכב.
בפועל, וזאת ייאמר בזהירות הנדרשת, נעשה באותו מקרה, שימוש בטענת 'מפר תמים' או בטענת תום הלב וזאת באופן אגבי, מבלי לקורא כך לטענה, באמצעות ודרך סעיף 15 לפקודת הנזיקין.

מאמרים מומלצים

ניתן לשתף את המאמר לפלטפורמה שתבחרו
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוגו החברה שלנו

אנחנו כאן לכל שאלה

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

כל הזכויות שמורות למשרד אהוד פורת ושות׳. Ehud Porat & Co

2023