זכות הקדימה הינה זכות הלקוחה מדיני היושר. זו דרך להכריע בתחרות בין זכויות מִתְחַרות. למעשה היקפה של זכות הקדימה שהיתה נהוגה בארץ בטרם חקיקת חוק המקרקעין או חוק החברות היתה רחבה הרבה יותר. כך למשל ולמען לסבר את האוזן זכות המִצְרַנוּת – על פי דין התלמוד, כאשר מקרקעין מועמדים למכירה, יש לשכן הגובל באותה חלקת קרקע זכות קדימה ברכישתה ("דינא דבר מצרא"). מצרנות מלשון מצרא -שכנות.
זכות המצרנות קיבלה ביטוי בחקיקה המוקדמת הן בדיני חברות והן בדיני מקרקעין:

• חברות – בטרם חקיקת חוק החברות, חייבה פקודת החברות [1929] את החברות הפרטיות לכלול הוראה בתקנון המגבילה את עבירות המניות בכדי ליתן זכות קדימה ברכישתן לבעלי מניות קיימים [שהפקודה ראתה בהם מעין שכנים]. שריד לזכות זו מצוי גם בחוק החברות במתכונתו הנוכחית המקנה לבעלי מניות בחברות פרטיות שהונן המונפק כולל סוג אחד בלבד של מניות זכות להשתתף בהקצאות עתידיות בחברה על מנת לשמור על היקף האחזקות שלהם בחברה. בסעיף 290 (א) לחוק החברות קיימת גם הוראה המתירה לחברה פרטית לקבוע בתקנון הוראה המגבילה את עבירות המניות (סעיף 300 לחוק החברות).

• מקרקעין – המג'לה [הקוד האזרחי של האימפריה העות'מאנית] הכיר בזכותו של שכן במקרקעין לרכוש, בדין קדימה, את הקרקע של שכנו וגם הכיר בזכותו של שותף במקרקעין לרכוש, בדין קדימה, את חלקו שותף אחר. שריד לזכות זו מצוי גם בחוק המקרקעין במתכונתו הנוכחית, המעניק זכות קדימה באופן מצומצם במקרים מוגדרים:

o זכות קדימה רצונית שניתנת מכוח הסכם בין שני צדדים ונרשמת במרשמי המקרקעין [ס' 99 לחוק המקרקעין].
o זכות קדימה הניתנת ליורשי משק חקלאי שירשו במשותף משק חקלאי [ס' 100 לחוק המקרקעין]. קרי, יורש של משק חקלאי שירש את המשק במשותף עם יורשים אחרים לא יהיה רשאי להעביר את חלקו בטרם הציע אותו ליורש אחר בעל זכות קדימה.
o זכות קדימה שניתנת לבני זוג ביחס לבית מגורים בו התגוררו, בית עסק המנוהל על ידם ומשק חקלאי [ס' 101 לחוק המקרקעין]. קרי, בטרם תוצא דירה משותפת לחלוקה ליורשיו של בן זוג שהלך לעולמו, יש לפנות תחילה לבן הזוג שנותר בחיים ומתגורר בדירה המשותפת ולהציע לו לרכוש את חלקו של בן הזוג.

ואולם כפי שמרמז הפתיח, זכות הקדימה איננה זכות ייחודית לחוק המקרקעין או חוק החברות וניתן לאתר אותה [באופן גלוי או סמוי] בחוקים רבים אחרים, כאשר המטרה והעקרון העומד בבסיס זכות זו – הכרעה בין בעלי זכויות מתחרות עומדת בעינה. נביא מספר דוגמאות:
• זכות קדימה מכוח פקודת המיסים גבייה – פקודה מנדטורית משנות העשרים, במהותה ובתכליתה – רואה בגביית מיסים כגביית חובות פסוקים. סעיף 11א(1) לפקודה מקנה לַכַָּלֻוּל בו [מס על המקרקעין] שעבוד ראשון סטטוטורי, המקנה עדיפות מובהקת על פני נושים אחרים, לרבות בעלי שעבוד ראשון רשום וקודם בזמן. שעבוד ראשון על המקרקעין הנועד להבטיח חוב מס שבא בגדרו של סעיף 11א(1) לפקודת המיסים (גבייה) מצוי בקודקוד הפירמידה והינו שעבוד קודם אפילו למשכנתא (בג״צ 42/64, בנק הפועלים נ׳ יו״ר משרד הוצל״פ בעכו ונהריה) ואף איננו טעון רישום במרשם המקרקעין (ע"א 437/66 מנהל מס רכוש נ' כונס הנכסים של יונייטד סטייטס ניר איסט לבורטוריס ואח’).

מנגד, תשלומי חובה אחרים מכוח סעיף 11א(2) לפקודה ניתנים לגבייה לפי הפקודה אך ורק בהתמלא התנאי של הכרזה מטעמו של שר האוצר (רע"א 2911/95) ובתנאי שנרשם מכוחם שעבוד קודם בזמן. לדוגמא, ביום 16.3.2000 פרסם שר האוצר אכרזה – אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות (הוראת שעה),
תש"ס-2000, בה נקבע, כי חובות ארנונה לרשות מקומית יהיו בבחינת "מס" על פי פקודת הגבייה ובכך הוחל סעיף 11א(2) לפקודת הגבייה גם על חיובי ארנונה. בהמשך הוארכה האכרזה, מפעם לפעם ולמעשה תקפה עד היום.

• דין קדימה בחוק חדלות פירעון הקובע את סדרי הנשייה ואופן חלוקת הכספים הנצברים בקופת הכינוס לנושים השונים (סעיפים 230-242 לחוק חדלות פירעון).
• חוק ההוצאה לפועל הקובע זכות קדימה בין נושים בעלי מדרג זהה (סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל) ושונה. כך למשל בהתאם לסעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, משכנתא תמומש כפסק דין של בית משפט.
• משכון – משכון נהנה מזכות קדימה בתנאי שנרשם ברשם המשכונות או שהופקד [המשכון] בידי נושה. זכות בעל משכון קודמת לזכותו של מעקל בתנאי שהמשכון נרשם בטרם הוטל העיקול (רע"א 4522/97 כהן נ’ זר).
• זכות פידיון משכון – זכות המסורה לחייב ולכל צד ג' שזכותו עלולה להיפגע ממתן המשכון או מימושו. זוהי זכות קדימה אישית שאיננה ניתנת להעברה שעה שהיא זכות קדימה החורגת מסדר הזכייה הרגיל בנכס(רצ"פ 1382-09 מקייטן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ).
• זכות עיכבון. בעל זכות עיכבון גובר על בעל זכות משכון בנכס המעוכב וייפרע לפניו מהנכס המעוכב (806/85 רשות שדות התעופה נ' גרוס).