מאמרים

זרקור בעניין תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין החדשות בהקשר לבקשות פירוק

תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות [שתחילתן מיום 1.1.2021] מתירה לבית המשפט העליון להורות על איחוד תובענות בנושאים נושקים דומים וקרובים המתנהלים בשני בתי משפט ממחוזות שונים. תקנה זו נועד לשרת את עקרון היעילות והחסכון במשאבים שיפוטיים המוקצים לתיקים ומיושמת בעיקר כאשר בין אותם בעלי דין מנוהל יותר מתיק משפטי אחד בנושאים נושקים וקרובים בשני בתי משפט ממחוזות שונים.

מאת : עו״ד ערן קרם

מאמר מס׳ 26

יולי 2023

1. עקרון זה הופיע גם בתקנות סדר הדין הישנות [במסגרת תקנה 7 לאותן תקנות] אולם בהבדל מהותי אחד ועניינו הגדרת המונח "תובענה”.

2. במסגרת תקנות סדרי הדין הישנות הוגדר המונח תובענה באופן רחב כלהלן:
"תובענה" – תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט, באחת הדרכים שנקבעו לכך;

3. במסגרת תקנות סדרי הדין החדשות צומצם המונח באופן משמעותי להגדרה הבאה:

"תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה;

4. כך למשל, בעוד שבהתאם לתקנות סדר הדין הישנות לא היתה כל מניעה להורות על איחוד שתי בקשות פירוק שהוגשו בקשר לשתי חברות שונות בשני מחוזות שונים, כאשר בעלי המניות זהים באותן החברות, שעה שמדובר בבקשה או עניין שמביא בעל דין בפני בית המשפט, הרי שאפשרות זו נחסמה מרגע אישור תקנות סדרי הדין החדשות עת נקבע שניתן להורות על איחוד הליכים שמתנהלים בהתאם לתקנות סדר הדין ונפתחו בהגשת כתב תביעה. קרי, נדרשת עמידה בשני תנאים מצטברים, האחד שההליך השפטי ייפתח בהגשת כתב תביעה והשני שיחולו בעניינו תקנות סדרי הדין. ויובהר, בקשות פירוק אינן נפתחות בהגשת כתב תביעה כי אם בהגשת כתב בקשה. לציין כי תקנות סדרי הדין חלות על בקשות פירוק מכוח תקנה 2 לתקנות החברות (פירוק), תשמ"ז-1987 המחילה את הוראות תקנות סדרי הדין על בקשות פירוק.
ואולם, במסגרת החלטת בית המשפט העליון בתיק בש"א 4556/23 אסף יוסף קוסטיקה נ' יונת מאיר שניתנה בקשר לבקשה לאיחוד דיונים בשתי בקשות פירוק שהוגשו האחת לבית המשפט המחוזי בנצרת והשנייה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר בעלי המניות זהים נקבע כי אין כל מניעה להורות על איחוד הבקשות.

5. כך, ביום 27.7.2023 ניתנה החלטה בבקשה תוך שבית המשפט העליון הורה על איחוד בקשות הפירוק ומבלי שבית המשפט העליון מוצא לנכון לעמוד על השוני בהגדרת המונח "תובענה" בין תקנות סדרי הדין החדשות והישנות. במסגרת ההחלטה אף פורטו מספר החלטות של בית המשפט העליון מכוחן אוחד בעבר דיון בשתי בקשות פירוק ואולם, כל ההחלטות שצוטטו בהחלטה בוססו על תקנות סדרי הדין הישנות.

6. ואלה ההחלטות שצוטטו בהחלטת בית המשפט העליון:
בש"א 5936/19 ליזה חדש נ' כונס נכסים הרשמי (נבו 04.12.2019)‏‏
"לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בפר"ק 6259-11-18, המתנהל בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, עם הדיון בפר"ק 9431-11-18, המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד"
בש"א 4149/19 פלטינום א.א. פיננסים בע"מ נ' חברת חבמ"ל בע"מ (נבו 11.08.2019)‏‏
"לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בפר"ק 12599-06-19, המתנהל בבית המשפט המחוזי חיפה, עם הדיון בפר"ק 3236-06-19, המתנהל בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו."
בש"א 987/17 עו"ד יוסף מולאור, המפרק של חברת מועד ואריאל נדל"ן והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' אסף אסולין (נבו 14.02.2017)‏‏

"לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (הגם שהוכתרה בטעות כבקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"א 5482-09-15, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, עם הדיון ב-פר"ק 29671-03-16, המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד – ולקיימם במאוחד בבית המשפט מרכז-לוד."
בש"א 7862/14 קרן רייכבך-סגל נ' ק. מאי אחזקות בע"מ (נבו 17.12.2014)‏‏
"לפניי בקשה לאיחוד הדיון לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בשני הליכים המתנהלים בבתי משפט שונים של פירוק, בעניינן של שתי חברות שהמשיב 2 הוא בעל השליטה בהן."
בש"א 5944/11 רוני אילן נ' הפסטוס טכנולוגיות בע"מ (נבו 08.09.2011)‏‏
"הבקשה שלפניי נושאת כותרת של העברת מקום דיון בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, אך הלכה למעשה מתבקש בה כי אפעיל סמכותי להעברה ואיחוד דיונים בהתאם להוראות תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקנה 7).”

7. ניתן לראות כי מלוא ההחלטות אליהם הפנה בית המשפט העליון התבססו על הוראת תקנה 7 לתקנות סדרי הדין הישנות, אך לא על תקנה 40 (ב) לתקנות סדרי הדין החדשות.

8. יובהר כי המדובר בהחלטה ראשונה לאיחוד דיון בשתי בקשות פירוק מאז נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. החלטה זו של בית המשפט העליון מאפשרת מעתה לבקש לאחד דיון בשתי בקשות פירוק שהוגשו לשני בתי משפט שונים ממחוזות שונים בקשר לשתי חברות שבעלי מניותיהם מסוכסכים וקיים קשר עובדתי ונסיבות דומות בין שני התיקים.

9. בהחלטה זו של בית המשפט העליון יש מידה מה של חריגה מלשון הטקסט הברורה בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ואולם זו דוגמא קלאסית לסמכותו של בית המשפט העליון בפרשנות חוקים ותקנות המאפשרת גמישות מה באופן יישומם. כך למשל קובע כבוד הנשיא בדימוס אהרון ברק בספרו פרשנות במשפט כרך ראשון ע' 193:

"כאשר מתגלה חסר בחקיקה, מוסמך השופט להשלים את החסר… סמכות זו להשלים חסר אינה הסמכות היחידה הניתנת לשופט ליצור נורמות חדשות. מעמדו המרכזי של השופט בשיטה הישראלית מתבטא גם בסמכות ליצור "משפט מקובל נוסח ישראל". אף זו סמכות לחקיקה שיפוטית, ומכוחה יוצר שופט בישראל הלכות שיפוטיות שאינן פרשנות של דין חקוק ואף אינן השלמת חסר בו, אלא הן יצירת נורמות משפטיות הלכתיות מעבר לחקיקה הקיימת".