מאמרים

מאמר קביעת מקום מושבו של יחיד

זרקור בעניין תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בדבר קביעת מקום מושבו של יחיד

לוגו המשרד של אהוד פורת בצבע כחול

ביום 24.7.2023 פורסם תזכיר החוק שבנדון. תזכיר החוק, אשר פתוח להערות הציבור עד יום 14.8.2023 הניתן באתר של משרד האוצר (קישור) נועד לגבש קריטריונים ברורים יותר לבחינת תושבות של יחיד.

מאמר מס׳ 23
יולי 2023
1. כיום, בחינת תושבות של יחיד בישראל, מוצעת על בסיס חזקות של מבחני ימי שהות בישראל. חזקות אלה, ניתנות לסתירה על ידי בחינה מהותית של מקום התושבות לפי מבחן מרכז החיים. כך למשל יחיד שרואה עצמו כתושב ישראל ומרכז חייו בישראל, אך איננו עומד במכסת הימים שנקבעה כחזקה בפקודה, רשאי לנסות ולסתור אותה על ידי הצגת ראיות מטעמו, המלמדות כי מרכז חייו הינו בישראל.

2. החשיבות לקביעת מקום התושבות נובעת משיטת המס הישראלית – שיטה מעורבת [טריטוריאלית ופרסונלית] לעניין תושבי ישראל, אלה נדרשים לשלם מס בגין הכנסה שהופקה בכל מקום בעולם, הן בישראל והן מחוצה לה [שיטה פרסונלית] בעוד שתושבי חוץ נדרשים בתשלום מס רק בגין הכנסות שהופקו בישראל [שיטה טריטוריאלית].

3. שיטה מסורבלת זו לבחינת וקביעת מקום התשובות הינה כר פורה לסכסוכים ומחלוקות מול רשות המיסים, הגולשים לרוב לבתי המשפט.

4. לשם הדוגמא, משרדנו מנהל בימים אלה ערר מס רכישה בשם בני זוג מבוגרים מאודאשר רואים עצמם תושבי ישראל, ואף מוכרים כך על ידי הביטוח הלאומי ואולם, בני הזוג אינם עומדים במכסת ימי השהות בישראל שנקבעו בחזקה בפקודה. בני הזוג רכשו דירה בתל אביב בסכום ניכר ונדרשו על ידי רשויות המס לשלם מס רכישה מלא, כאילו הם אינם תושבי ישראל שאז היו רואים בדירה – דירה יחידה והיה משולם בגינה מס רכישה מופחת. עמדת רשות המיסים חייבה את בני הזוג להגיש הן השגה והן ערר, ולפרט בו את מכלול הנסיבות האובייקטיביות והסובייקטיביות מכוחן ושעל בסיסן טוענים בני הזוג כי הם תושבי ישראל. סכום המס שבמחלקות במקרה שיגרתי זה הינו כ- 400,000 ₪.

5. בכדי להגביר את הוודאות ולהקטין את כמות ההתדיינויות בנושא התושבות, גובש תזכיר החוק אשר מבקש לייצר ודאות במקרים מובהקים. חזקת הימים הופכת מחזקה הניתנת לסתירה לחזקה שאיננה ניתנת לסתירה, וזאת רק במקרים מובהקים של היקף ימי שהייה גדול מאוד או קטן מאוד בישראל. חזקת הימים תיוותר חזקה הניתנת לסתירה במקרים שאינם מובהקים, שאז היקף השהייה בישראל איננו מספק בשביל לקבוע באופן קטגורי תושבות או היעדר תושבות.

6. בהתאם לתזכיר החוק, יראו כתושב ישראל מי שיתקיימו בעניינו התנאים הבאים, גם אם מרכז חייו איננו בישראל: 6.1. שהה בישראל בשנת המס 183 יום או יותר וכן שהה בשנת המס שאחריה 183 יום או יותר.
6.2. שהה בישראל בשנת המס 183 יום או יותר וכן שהה בשנת המס שלפניה 183 יום או יותר.
6.3. שהה בישראל בשנת המס 100 ימים או יותר וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה הוא 450 יום או יותר [למעט מצב בו מדובר בתושב מדינה גומלת – החתומה על אמנה למניעת כפל מס עם מדינת ישראל- 183 יום או יותר בכל אחת משלוש שנות המס האמורות].
6.4. שהה בישראל בשנת המס 100 ימים או יותר ובן זוגו הוא תושב ישראל לפי חזקת הימים הנ"ל או לפי מבחן מרכז החיים או לפי תקנות שקבע שר האוצר.
7. יראו כתושב חוץ מי שיתקיימו בעניינו התנאים הבאים גם אם מרכז חייו בישראל:

7.1. בכל אחת משנות המס הנבחנות שהה בישראל פחות מ-30 יום [אם נדגמות ארבע שנות מס, הוא ייחשב תושב חוץ החל משנת המס הראשונה ואם נבחנות שלוש שנות מס הוא ייחשב תושב חוץ החל משנת המס השנייה] אלא אם בתוך 30 הימים הראשונים של שנת המס הראשונה מבין שנות המס הנבחנות או בתוך 30 הימים האחרונים של שנת המס האחרונה מבין שנות המס הנבחנות, שהה בישראל 15 ימים או יותר שאז פונים למבחן המהותי של מרכז החיים.

7.2. בכל אחת משנות המס הנבחנות, הוא ובן זוגו שהו בישראל פחות מ-60 יום [אם נדגמות ארבע שנות מס, הוא ייחשב תושב חוץ החל משנת המס הראשונה ואם נבחנות שלוש שנות מס הוא ייחשב תושב חוץ החל משנת המס השנייה] אלא אם בתוך ה-60 ימים הראשונים של שנת המס הראשונה מבין שנות המס הנבחנות, או בתוך 60 הימים האחרונים של שנת המס האחרונה מבין שנות המס הנבחנות, אחד מבני הזוג שהה בישראל 30 ימים או יותר – שאז פונים למבחן המהותי של מרכז החיים.

7.3. בכל אחת משנות המס הנבחנות הוא ובן זוגו, שהו בישראל פחות מ-100 ימים, ובכל אותן שנים שהו במדינת גומלת מסוימת, שהיו תושבים בה באותה שנת מס, 183 ימים או יותר [אם נדגמות ארבע שנות מס, הוא ייחשב תושב חוץ החל משנת המס הראשונה ואם נבחנות שלוש שנות מס הוא ייחשב תושב חוץ החל משנת המס השנייה] אלא אם בתוך 100 הימים הראשונים של שנת המס הראשונה מבין שנות המס הנבחנות או בתוך 100 הימים האחרונים של שנת המס האחרונה מבין שנות המס הנבחנות, אחד מבני הזוג שהה בישראל 50 ימים או יותר, שאז פונים למבחן המהותי של מרכז החיים.

8. שנות המס הנבחנות יכולות להיות אחת משלוש חלופות:
8.1. שנת המס ושלוש שנות מס אחריה.
8.2. שנת המס, אחת אחריה ואחת לפניה.
8.3. שנת המס ושתי שנות מס לפניה. עוד קובעת הצעת החוק כי חזקת הימים החלוטה לא תפגע בהגדרת תושבות מכוח אמנת מס עם מדינת אמנה. כך למשל כאשר אדם מוגדר כתושב חוץ במדינת אמנה מכוח אותה אמנה ולאור קשריו עם אותה מדינה, לא יראו בו כתושב ישראל גם אם מתקיימת בעניינו חזקת הימים החלוטה.
ניתן לשתף את המאמר לפלטפורמה שתבחרו
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוגו החברה שלנו

אנחנו כאן לכל שאלה

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

כל הזכויות שמורות למשרד אהוד פורת ושות׳. Ehud Porat & Co

2023