7. באופן טבעי, היזם ויתר בעלי הדירות בבניין, טוענים כי אין לדייר זכות שבדין לקבל דמי שכירות עודפים התואמים לדמי שכירות של נכס מסחרי, שעה שאין בידי הדייר נכס מסחרי ולא הותר לו לעשות שימוש מסחרי בדירת המגורים. לטענתם, הדבר משול לבעל דירה, המפצל דירתו באופן לא חוקי ומבקש דמי שכירות חלופיים בגין כל אחת מהיחידות הבלתי חוקיות. בנוסף, יתר בעלי הדירות בבניין לא הסכימו לחתום על התחייבות המתירה לדייר "הסרבן" לחזור ולהפעיל בדירה החדשה (בניגוד להיתר) מרפאת שיניים. מה גם שאין להתחייבות כזו כל תוקף חוקי ואין בכוחה להתנות על דיני התכנון והבנייה או לחייב את הוועדה המקומית.
8. במקרה זה, אנו סבורים כי מדובר בדייר "סחטן" במלוא מובן המילה. אין כל הצדקה שדייר שעושה שימוש בדירה בניגוד לדין יקבל תמורה נוספת, וזאת בין היתר לאור הכלל המשפטי לפיו "אין חוטא יצא נשכר", כמו גם מתוך מטרה לדרבן בעלי דירות לעשות בדירתם שימוש בהתאם ליעוד התכנוני של הדירה, ותוך שמירה על הוראות הדין בקשר לכך.
9. הציפייה, כי תביעה זו המתנהלת בפני המפקח על רישום המקרקעין תתקבל, וכי במקרה דנן יעשה סוף לנסיון הסחיטה של הדייר העושה שימוש בדירת המגורים כמרפאת שיניים, ללא כל היתר (לרבות ללא היתר לשימוש חורג), תוך הקפדה על חלוקת תמורות שוויונית בין הדיירים. אנו נעדכן בהמשך.
10. ככל שאתם מעוניינים ביעוץ בכל הנוגע לסוגיית הדייר הסרבן, בין אם אתם משמשים כנציגות ובין אם אתם הדייר המסרב לחתום, ולעמדתכם סירובכם מוצדק, הינכם מוזמנים לפנות לעו"ד אורן אהרוני ו/או שי מליץ ו/או אהוד פורת, המתמחים בעסקאות התחדשות עירונית, לרבות בסוגיית הדייר הסרבן.