
1. ביום 4.6.2023 ניתנה החלטה על ידי כבוד הרשמת קרן בקשי בתיק הוצאה לפועל המטופל במשרדנו. בתיק אנו מייצגים צד ג' המתגוררת בנכס ובעלת זכויות בעלות בשיעור של 50% בנכס. החייב הינו בעלים נוסף בנכס בשיעור 50%.
2. בהחלטה נבחנו טענות שהועלו על ידי צד ג' בדבר ליקויים וכשלים בעבודת כונס הכנסים. טענות צד ג' התקבלו וכונס הנכסים הודח מתפקידו, כונס שמונה לפני למעלה מעשר [10] שנים.
3. החלטה זו ניתנה לאור בקשת כונס הכנסים לאשר את מכר זכויות החייב בנכס ובמסגרתה נקבע כי:
3.1. זימון לדיון בבקשה לאישור מכר לא נמסר לכלל היורשים, וזאת למרות שכונס הנכסים דיווח לרשמת ההוצאה לפועל שזימון כזה נמסר.
3.2. לאור חובת הזהירות המוגברת של כונס הנכסים כלפי צדדי ג', היה על כונס הנכסים לדאוג להמציא את הבקשה מיוזמתו לצד ג', וזאת למרות שלא ניתנה החלטה המחייבת אותו לפעול כך.
3.3. עולה חשש כי היה ניסיון מכוון מצד כונס הכנסים לקדם את הליכי המכר ללא יידועה של צד ג', "ככה מתחת לרדאר, על מנת והמכר יאושר לידי הזוכה, במהירות, וללא התנגדות."
3.4. כונס הנכסים שהינו בנו של הזוכה פעל בהיעדר ניטרליות ותוך מעורבות אישית.
3.5. ככלל אין מקום להתיר מינוי של בעל תפקיד, שהוא קרוב משפחה של אחד מבעלי הדין, שעה שכונס הנכסים נדרש לניטרליות ולו רק למראית עין.
3.6. החלפת כונס הנכסים הינה סעד הנתון לשיקול דעתו הרחב של רשם ההוצאה לפועל.
3.7. כונס הנכסים הינו איש אמונו של רשם ההוצאה לפועל. בהיעדר אמון קשה לצדדים לשתף פעולה.
4. יודגש כי החלטת כבוד הרשמת איננה שגרתית וזאת לאור ההלכה לפיה החלפת כונס נכסים תיעשה במקרים חריגים בלבד (רע"א 2233/14 נחה נחמה ברזל נ' עו"ד אמנון גלברט – כונס הנכסים ומנהל מיוחד (נבו 11.06.2014).
"אין די בקיומה של התנהלות בלתי תקינה כדי להביא להעברת כונס מתפקידו. לשם כך נדרש להוכיח פגם מהותי היורד לשורש העניין, וזה לא הוכח.”
5. כונס נכסים חב חובת זהירות מוגברת כלפי כל מי שעלול להיפגע ממעשיו – בין אם מדובר בחייב , זוכה או צדדים שלישיים [כגון נושים אחרים, בעלי זכויות אחרות בנכס וכו'] ואף חובת אמון כלפי הגורם השיפוטי שמינה אותו. המדובר בחובת אמון הנובעת מעצם התפקיד ומעמד בעל התפקיד. למעשה כל ניסיון חוזי [כגון תניה חוזית] לצמצם את חובת האמון של בעל התפקיד מכוח תפקידו, משוללת כל יסוד.
חובות אלה נובעות הן ממעמד ותפקיד כונס הנכסים והן לאור נגישותו העדיפה למידע בגין הנכס נשוא הכינוס [שווי הנכס, פגמים נסתרים בנכס, פוטנציאל השבחה של הנכס, חובות הרובצים על הנכס, מארג הזכויות בנכס וכו'].
"אף חובת האמון והזהירות המוגברת של בעל התפקיד כלפי כל צד הבא עמו במגע (כולל הרוכש), על מכונה עומדת. עסקינן בחובת יסוד, שהינה אינהרנטית לעצם מהות מעמדו של בעל תפקיד, סמכויותיו ולמעמד במיוחד בו הוא זוכה במסגרת הליכי בית המשפט; אי לכך וכחלק בלתי נפרד מכך, חובות אלו הינן קוגנטיות ולא ניתן להתנות עליהן או לצמצם את היקפן בכל דרך שהיא. יוצא כי תניה חוזית שיוזם בעל התפקיד, אשר נועדה להתנות או לצמצם את חובת תום הלב המוגברת המושתת עליו, הינה "כחרס הנשבר" ואין לה כל תוקף"
(פש"ר (מחוזי ת"א) 99/95 איילה בע"מ נ' הדר טבריה בע"מ בפירוק (נבו 01.09.2003).
6. בבסיס חובת האמון והזהירות של כונס הכנסים כלפי צד ג' עומדת ההנחה כי "בצד הכוח תעמוד אחריות שכן כוח ללא אחריות סופו שרירות” (ע"א 817/79 אדוארד קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ) אמנם האמור נקבע במקור ביחס לחובת מנהל בחברה כלפי החברה, אולם היא יפה גם לענייננו.
7. מהו אם כן המקור הנורמטיבי המחיל חובת זהירות ואמון של כונס נכסים כלפי צדדי ג' בהליך כינוס בהוצאה לפועל?
8. ניתן לאתר מספר מקורות נורמטיביים העומדים בבסיס חובת הזהירות והאמון של בעל תפקיד כלפי צדדי ג':
8.1. סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל – סעיף הסמכויות והחובות של כונס הנכסים, סעיף 57 לחוק ההוצאה לפועל המתייחס לזכויות צד ג' בנכס, וסעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל העוסק באחריות כונס הנכסים והסנקציות החלות עליו בהפרתן.
8.2. ניתן לראות בכונס נכסים כנאמן הכפוף להוראות חוק הנאמנות ובפרט להוראות סעיף 10 לחוק הנאמנות – סעיף החובות והסמכויות (ה"מ (תל אביב) 2159-78 מלון אמריקנה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי).
8.3. ניתן לראות בכונס נכסים כשלוח [הפועל בשליחות הגורם השיפוטי או הזוכה או הנושה וכו'] הכפוף להוראות סעיף 8 לחוק השליחות – סעיף חובת הנאמנות של השלוח כלפי השולח(עא 593/76 שרה ו-יצחק איילון נ' ועד הבית מרחוב מורדי הגיטאות).
8.4. על כונס הנכסים חל הדין המהותי הכללי ובתוך כך חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי כל צד שעלול להיפגע ממעשה או מחדל של כונס הנכסים. הפרת חובה זו עלולה לייצר עילת תביעה חוזית או נזיקית כנגד כונס הכנסים.
8.5. ניתן לראות במינוי כונס נכסים כמעין התקשרות חוזית בין גורם שיפוטי לבעל תפקיד עליה חלים דיני החוזים ובתוך כך החובה לקיים הסכם בתום לב.
8.6. ניתן לראות במינוי כונס נכסים כמעין התקשרות חוזית ובצידה פיצוי מוסכם, הסכם בין גורם שיפוטי לבין כל צד ג' שעלול להיפגע ממעשה או מחדל של כונס הנכסים שמקורה בכתב ההתחייבות לשיפוי עליו חותם כונס הנכסים כתנאי למינויו ושנועד להבטיח שיפוי לנזקים שייגרמו לצד ג' כתוצאה ממעשה או מחדל של כונס הנכסים.
8.7. ניתן לראות בכונס נכסים שמונה בעניינה של חברה, כנושא משרה בחברה כהגדרת התפקיד בחוק החברות המחיל על נושא המשרה את חובת האמונים ואת חובת הזהירות. [זוהי עמדתו של עו"ד יוסי כהן בספרו דיני חברות, עמ' 326. קיימת עמדה שונה לפיה לא ניתן לראות בכונס נכסים כנושא משרה- פרופסור ציפורה כהן בספרה פירוק חברות, 2000 עמ' 321].
9. לסיכום, החלפת כונס נכסים הינו סעד קיצוני שיינתן במקרים נדירים, אולם באותם מקרים נדירים בהם חוטא כונס הנכסים לתפקידו חשוב לדעת שניתן לעתור ולדרוש את החלפת כונס הנכסים.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
לניווט מהיר באתר שלנו :