
1. הדין הישראלי מביט על תניות אי תחרות שנועדו להגביל את עיסוקו של עובד לאחר סיום יחסי עובד מעביד, באופן חשוד וביקורתי. במסגרת פסק דין 164/ ע"ע (ארצי) 164-99 דן פרומר – צ׳ק פוינט טכנולוגיות תוכנה [להלן: "פסק דין צ’ק פוינט"] נקבע לראשונה שאין תוקף להתחייבות עובד שלא להתחרות במעסיקו [ככל שמדובר בהתחייבות 'עירומה' שלא נועדה להגן על אינטרס מוכר כלשהו (פרט לאי התחרות כשלעצמה), תוך שבית המשפט מונה מספר נימוקים לתמיכה בקביעה זו:
• חוק יסוד חופש העיסוק המעניק לעובד זכות לעבוד בכל עת, בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. משפט העבודה משקיף על הידע והניסיון שצובר עובד במהלך עבודתו אצל מעסיקו הקודם, לרבות שימוש בתוכנות, שיטות עבודה, נוסחאות, ציוד וכדומה אותם הוא רוכש והופכים לרבות הימים לחלק בלתי נפרד מכישוריו שאין סיבה ואך אין היגיון שיוותר עליהם.
• פערי הכוחות בין המעסיק לבין העובד מכוחם משקיפים על תניות אי תחרות כנחתמות בלית ברירה.
• החשיבות בה רואה משפט העבודה במקום העבודה, לא רק אמצעי השתכרות כי מקום בו ניתן להפיק סיפוק והגשמה עצמית.
• קיומו של משק מודרני מבוסס על תחרות חופשית הכוללת תחלופת הון אנושי.
2. ואולם בפסק דין צ'קפוינט נקבעו גם נסיבות בהן יש מקום להגביל את חופש העיסוק של העובד:
• כאשר ההגבלה נועדה למנוע מעובד להשתמש שלא כדין בסוד מסחרי השייך למעסיק קודם ומהווה קניין מוגן.
• כאשר המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד וכתוצאה מכך התחייב העובד לתקופת העסקה מסוימת.
• כאשר העובד מקבל תמורה מיוחדת ומוגדרת בגין הסכמתו להגבלת עיסוק לתקופה קצובה ומידתית.
• חובת אמון – עובד לשעבר חב חובת אמון כלפי מעסיקו הקודם – גם לאחר תקופת ההעסקה. היקף ועוצמת חובת האמון נובעים בראש ובראשונה במשך תקופת ההעסקה ובתפקיד בו נשא העובד – תפקיד בכיר נושא בחובו חובת אמון גבוהה יותר. דוגמא להפרת אמון הינה התקשרות עובד בזמן עבודתו עם גורמים מתחרים כדי להעתיק תהליך ייצור של מעסיק קודם. חובת האמון חלה על כל עובד כלפי מעסיקו הקודם גם בהעדר חוזה וזאת מכוח עקרון תום הלב שחל על כל ענפי המשפט.
3. חוק עוולות מסחריות מגדיר מהו סוד מסחרי.
"סוד מסחרי", "סוד" – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;" (חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 – מאגר נבו)
4. החוק קובע גם שידע שהגיע לעובד במסגרת עבודתו והפך להיות חלק מכישוריו, מאבד מסודיותו. כך למשל בפסק דין צ'קפוינט נקבע כי ידע וניסיון שנרכשו במקום עבודה קודם, המבוססים על שימוש במושגים כלליים, שיטות להפעלת צוותי פיתוח ושיטות תכנות אינן מהוות סודות מסחריים. מנגד, כאשר עובד חותם על התחייבות לשמירת סוד עת הוא עובד על מוצר מיוחד, ניתן לראות בידע שרכש אגב תכנון המוצר, כסוד מסחרי.
5. העקרונות שנקבעו בפסק דין צ'קפוינט אומצו שנה מאוחר יותר בבית המשפט העליון במסגרת פסק דין בתיק ע"א 6601-96 AES System Inc. נ' משה סער.
6. בפסיקה התפתחה גם גישה נוספת, מחמירה יותר עם עובדים, במקרים בהם השקיע המעסיק בעובד עלויות הכשרה שכנגדן התחייב העובד להשלים תקופת עבודה קצובה אצל המעסיק, אותה לא השלים. במקרים אלה נכון בית הדין לעבודה לחייב את העובד להשיב למעסיק את עלות ההכשרה שהושקעה בעובד. האמור נקבע בפסק דין בתיק ע"ע 292/99 עמיחי – חברת יוסי גולדהמר בע"מ. ניכוי אפשרי מכוח סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר המתייחס לתקופה שלאחר סיום העבודה .
7. השאלה המשפטית בבסיס זרקור זה עוסקת בהיקף חובת האמון שחב עובד למעסיקו הקודם, עת הוא מתפטר ופותח חברה מתחרה – -חובת אמון שאיננה נובעת מתניה חוזית, אלא מכוח חובת תום הלב שחלה על כל אדם הכפוף לשיטת המשפט הישראלית.
8. פסק הדין המנחה לענייננו הינו ע"א 1142/92 ורגוס בע"מ נ' כרמקס בע"מ. נצטט את הפיסקאות הרלוונטיות לנו:
ע"א 1142/92 ורגוס בע"מ נ' כרמקס בע"מ, נא(3) 421 (1997)
"יישום האמור לעיל על ענייננו מוליך למסקנה כי המשיבים הפרו חובת אמון כלפי ורגוס לא רק על-ידי פגיעה בסודותיה המסחריים, אלא גם במובנה הרחב של חובה זו החורג מעבר לחובה שלא לחשוף סוד מסחרי. ההפרה מתבטאת בשניים: סוג המידע שנטלו עמם המשיבים, ואופן הוצאתו מוורגוס והעברתו לשימושם ולשימוש כרמקס. מדובר בעזיבה של קבוצת עובדים בכירים שעבדו יחד במשך שנים אצל ורגוס, וחברו יחד, בעצה אחת, כדי לעוזבה ולהקים חברה מתחרה מיד עם פרישתם. באלמנט ההתארגנות, העזיבה המשותפת המיידית, הקמת החברה החדשה והפתיחה מיד, ללא תקופת צינון, בתחרות בתחומים זהים לתחומים שבהם עסקה ורגוס ולגבי מוצרים זהים ולקוחות זהים, יש היבט של הפרת אמון. הקירבה בזמן מחדדת את חוסר הלויאליות למעביד כאשר עד לפרישה ולהקמת המפעל המתחרה, ייצגו העובדים את המעביד וקידמו את האינטרסים שלו. לכך יש להוסיף פניה מיידית לרשימת הלקוחות והספקים, אף כי נקבע שבמקרה שלפנינו אין הרשימה בגדר סוד מסחרי. לכך יש להוסיף את ההשתתפות במכרז למוצרי ורגוס סמוך לאחר הפרישה, תוך שימוש במידע ובתמחיר שניטל ממנה. כל הצעדים הנ"ל ננקטו כדי ליצור כלי מהיר ויעיל שאליו הועבר כל המידע של ורגוס, גם אם בחלקו היה הוא פרי יצירתם של המשיבים. במידע שהועבר, שהוא קונפידנציאלי מעצם טבעו וטיבו ושהיה נחלה בלעדית של ורגוס באותה תקופה כיצרנית שימות יחידה, ובנסיבות העברתו יש כדי להעמיד עילה של הפרת חובת האמון שהמשיבים חבו לוורגוס."
9. לאחר שניתן פסק הדין בבית המשפט העליון בתיק ורגוס, נדרשה הערכאה הדיונית לפסוק פיצוי כנגד עובדים קודמים שהתחרו בחברה לאור הפרת חובת תום הלב, תוך שקילת השיקולים הבאים:
• פתיחת חברה מתחרה בנסיבות המהוות הפרת אמון כאמור לעיל, הקנו לחברה המתחרה יתרון עסקי בדמות קיצור הזמן שנדרש לה לעבור מעסק מפסיד לעסק מרוויח. ואלמלא הידע שצברו המקימים בעסק הקודם, היתה נדרשת להם תקופת למידה, הסתגלות, כמו גם חוסן כלכלי גדולים יותר.
• כתוצאה מפתיחת החברה המתחרה, העסק הקודם נדרש להתאים עצמו למצב החדש ובתוך כך ליתן הנחות.
• הסוד המסחרי הגדול ביותר שנלקח מהעסק הקודם הוא התמחיר [שאיננו זהה למחיר]. מחיר הינו "תוצר סופי" של עריכת התמחיר. ידיעת התמחיר מאפשרת ליריב לדעת מהו כושר התמרון של היריב.
• בית המשפט קבע שלצורך פיצוי צריך להתרכז בגובה הנזק שנגרם לתובעים ולא בגובה "ההתעשרות" שהניבו הנתבעים. לעניין הפיצוי, קבע בית המשפט שהדרך הנכונה להשקיף על גובה הפיצוי הוא לתת דגש על הזמן והעלויות הכלכליות שנחסכו לחברה המתחרה להפוך לגורם המסוגל להתחרות באופן רציני עם העסק הקודם.
10. בפסיקה נדונו בשנים האחרונות מקרים רבים בהם עובדים פרשו מחברה והקימו חברה מתחרה. בתי הדין קבעו במספר לא מבוטל של מקרים כי פעילות זו עשויה להוות הפרה של חובת האמון של העובד עצמו כלפי החברה. להלן מספר מקרים:
סע"ש (אזורי ת"א) 46423-09-20 משה קריאו – אבי פנחס סוכנות לביטוח בע"מ (נבו 29.03.2023)
""אין בקביעה זו כדי לומר שלעולם לא יוכל עובד להתקשר עם ספק שהכיר במסגרת עבודתו אצל מעסיק קודם, ואין בכך כדי לומר שלעולם לא יוכל עובד להתקשר עם לקוח שהכיר במסגרת עבודתו אצל מעסיק קודם. אלא שבנסיבות העניין שבפנינו, שילובם של השניים, היינו, מתן שירות ללקוח שהכיר במסגרת עבודתו אצל מעסיק קודם והשלמת עסקה שבה טיפל כאשר היה אחראי באופן ישיר או עקיף במסגרת עבודתו אצל אותו מעסיק, ואשר גיבושה טרם הסתיים בתקופת עבודתו, עולה כדי גזלה של ממש. התנהלות זו פסולה היא. בוודאי שאין ליתן יד למצב שבו תוך כדי עבודה חותר העובד תחת מעסיקו לגזול עסקאותיו.""
צ"ו (אזורי ת"א) 54552-01-23 טופ אודיו בע"מ – רפי בולרו (נבו 05.02.2023)
"כך למשל, בענין ספיר המדובר היה בנסיבות קיצוניות של עובד בכיר, אשר פתח עסק מתחרה במקביל להעסקתו אצל החברה, וביחס לכך נקבע כי גם אם המידע שנעשה בו שימוש לא היה בגדר "סוד מסחרי" המדובר בהפרת אמון ותום לב. הפרה זו יוצרת "אינטרס לגיטימי" המצדיק הגבלת העיסוק."
צ"ו (אזורי ת"א) 54552-01-23 טופ אודיו בע"מ – רפי בולרו (נבו 05.02.2023)
"באופן דומה גם בענין גירית המדובר היה בעובדים שיצרו מגעים מתמשכים עם הספק עוד לפני פיטוריהם, ורקמו עימו תוכניות עיסקיות צופות פני עתיד להוציא מידי המעסיקה שם את ייצוגו הבלעדי של הספק על ידה. באותו ענין נקבע כי "נסוג חופש העיסוק של המשיבים להתקשרות מסחרית עם קרונה דווקא, מפני ההתחייבות החוזית הכוללת שנטלו עליהם, במיוחד כן לאור נורמות ההתנהגות החמורות שחלו עליהם, אף למעלה מחובת קיום החוזה בתום-לב, כל עוד היו עובדיה הבכירים של החברה. המשיבים הפרו את חובת האמון ואת חובת תום-הלב המוגברת במהלך עבודתם בחברה שהבשילה פרי באושים עם צאתם ממנה"
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
לניווט מהיר באתר שלנו :