מאמרים

חידוש – ניתן לבקש מהרשות המקומית שומת היטל השבחה ללא קשר למכירה וללא חיוב לבצע את התשלום

תיקון מיולי 2018 של חוק התכנון והבנייה קובע כי בעל מקרקעין יכול לפנות לוועדה המקומית ולדרוש ממנה את שומת היטל ההשבחה בכל עת, מבלי שיאלץ לשלם את ההיטל מידית ומבלי שיצטרך להוכיח כי מתכוון למכור את הנכס. כמו כן נקבע כי היטל השבחה בגין זכויות בנייה השייכות לרכוש המשותף, יוטל על מי שניתן להצמיד זכויות אלו לדירתו- כגון חדרי עלייה לגג.

מאת : עו״ד ונוטריון, אהוד פורת

מאמר מס׳ 06

יולי 2020

עד יולי 2018, לפני התיקון לחוק התכנון והבנייה, המצב היה שלאחר אישור תכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התרת שימוש חורג או מתן הקלה במסגרת היתר בנייה, הועדה המקומית הייתה רשאית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהן חלה ההשבחה- מכר או בקשת היתר בנייה או שימוש חורג.

בעל המקרקעין, יכול היה לפנות לוועדה המקומית ולדרוש ממנה לשלם באופן מידי את היטל ההשבחה. חלק מהועדות המקומיות היו בדעה שהמשמעות המשפטית היא, שאם בעל המקרקעין מבקש שומה, הוא גם חייב לשלמה מיידית.

התיקון מיולי 2018 קובע, בדומה לקביעות בתי המשפט בנושא, כי בעל מקרקעין יכול לפנות לוועדה המקומית ולדרוש ממנה את שומת היטל ההשבחה בכל עת,
מבלי שיאלץ לשלם את ההיטל מידית ומבלי שיצטרך להוכיח כי מתכוון למכור את הנכס.

כל זאת, על מנת לתת לבעל המקרקעין וודאות, אודות שווי העסקה העתידית שהוא מתכנן וחישוב כדאיות העסקה ומימושה. לפיכך, אם החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, בעל המקרקעין יוכל לדרוש מהוועדה לערוך את השומה עוד בטרם המימוש.התיקון בהקשר זה, גם מחייב תשלומי אגרה עבור הזמנת עריכת שומה.

כמו כן קובע התיקון מיולי 2018, וזאת לאור אי בהירות שנדונה בוועדות הערר לפיצויים והיטלי השבחה, כי במידה וחלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף (בהתאם להגדרה בחוק המקרקעין) ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, תחול חובת התשלום רק על בעל הדירה שאליה אפשר להצמיד את הרכוש המשותף.