חסרונותיו הסמויים של תכנון מס אגרסיבי – רכישת דירה ורישומה על שם אחד מהילדים

9. בית המשפט דחה את שני הסעדים להם עתר האיש. נדחתה בקשתו לסעד הצהרתי לרישום הדירה על שמו בלבד ונדחתה בקשתו להשבת ההלוואה וזאת מהטעם שהוא אחד היורשים ולפי הסכם ההלוואה במקרה זה ההלוואה איננה מוחזרת.

10. לענייננו נקבע בסעיף 64 לפסק הדין כלהלן: "אין צורך לציין כי היעתרות לדרישת התובע כי הזכויות בדירה יירשמו על שמו, רק משום שהוא היה הגורם המממן, הוא פתח אין סופי למניפולציות חוזיות ולהתחמקות מתשלום מס אמת על עסקאות מקרקעין, בהן הרוכש המופיע בחוזה אינו בעל הזכויות בפועל, ורק לאחר תשלום מס מופחת ורישום הזכויות, מבקש "הרוכש האמיתי" להירשם כבעל הזכויות, וזאת לאחר ששולם מס מופחת על עסקת המכר."

11. בפסק דין נוסף שניתן ביום 31.7.2024 בתיק תמ"ש 9662-12-19 בבית המשפט למשפחה בחיפה נדון מקרה בו אב רכש דירה ורשם אותה מטעמי מס רכישה בלבד על שם בנו. במעמד הרכישה נחתם הסכם הלוואה על מלוא סכום הרכישה לטובת האב. הדירה נרשמה על שם הבן בלבד שהיה במועד הרישום נשוי. לאחר מכן התגרשו בני הזוג.

12. במהלך הליך הגירושין עתרה הגרושה למחצית מדירת המגורים במסגרת תביעת איזון משאבים וטענה שהובטחו לה כהבטחת נישואין זכויות בדירה, כי היה שיתוף של האיש את האישה בדירה, ושהדירה לא ניתנה במתנה לאיש [פעולה שהיתה מחריגה את הנכס מאיזון משאבים ומותירה אותה בידי האיש] וזאת מטעמי תכנון מס אגרסיבי שנועד להקטין את חשיפת המס של האיש ואביו [מתנה מחייבת ביצוע שתי עסקאות, עסקת מכר בה ירכוש אביו של האיש את הדירה, ולאחר מכן עסקת מתנה בה ייתן האב את הדירה במתנה לבנו].

13. בית המשפט למשפחה בחיפה דחה את טענות הבעל שהבעלות האמיתית בנכס הינה של אביו של האיש ואף קבע כלהלן:
"עדויות הנתבעים מלמדות כי הרישום דה פקטו אינו תואם את כוונתם האמיתית של הצדדים. בית המשפט לא יאפשר ולא יתן ידו לקבלת גרסה לפיה הזכויות הלכאוריות בנכס מבוססות על עסקה שאינה משקפת באופן אמיתי את רישום הזכויות בפנקסי המקרקעין. לפיכך, בית המשפט יסתמך על רישום הזכויות בפנקסי המקרקעין בלבד, ולא ייתן ידו לטענות בדבר בעלות פיקטיבית שאינה משקפת בפועל את הרישום."

14. יצוין במאמר מוסגר שייתכן ובעלי הדין בשני פסקי הדין יינזקו פעמיים. הפעם הראשונה הינה בבית המשפט האזרחי בו בית המשפט האזרחי "תופס" את בעל הדין באופן בו נערכה העסקה ונרשמה בפועל במרשמי המקרקעין, ואפילו שהתברר שהיא פיקטיבית ולא שיקפה את כוונת הצדדים בפועל. במצב זה חל חוק הירושה וחוק יחסי ממון הקובעים הוראות לגבי חלוקת הזכויות בנכס. ואולם הפעם השנייה הינה מול רשויות המס. רשויות המס אינן כבולות לקביעות של בתי המשפט האזרחיים ודי שמגיע לידיהם פסק דין בו נקבע שעסקה מסוימת הינה פיקטיבית בשביל לאפשר פתיחת חקירה, פתיחת שומות והטלת מס המשקף את כוונתם האמיתית של הצדדים – רכישת הדירה על ידי האב ולא על ידי הבן.