פירוק חברה – מסלול חוק החברות או מסלול חוק חדלות פירעון

במקרה זה קיימים שני מסלולים אפשריים לפירוק החברה.
המסלול הראשון הינו מכוח סעיף 342ו' לחוק החברות, תשנ"ט-1999 הקובע כי פירוק חברה בידי בית המשפט אפשרי באחד משלושה מקרים:

• החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוקה בידי בית המשפט.
• החברה לא התחילה בעסקיה בתוך שנה לאחר רישומה, או הפסיקה לנהל את עסקיה למשך שנה.
• בית המשפט מצא כי מן הצדק והיושר יש לפרק את החברה.

בקשת פירוק, מכוח עילות אלה, יכול להגיש אחד מהגורמים הבאים:
• בעל מניות.
• החברה.
• היועץ המשפטי לממשלה.

דגש! נושה של החברה איננו רשאי להגיש בקשת פירוק במסלול חוק החברות.
המסלול השני הינו מכוח סעיפים 7-11 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, הקובע כי בקשה לצו פתיחת הליכים תוגש, כאשר החברה חדלת פירעון.

בקשה לצו פתיחת הליכים, בהינתן מצב של חדלות פירעון, יכול להגיש אחד מן הגורמים הבאים:
• החברה.
• נושה של החברה.
• היועץ המשפטי לממשלה.

דגש! בעל מניות איננו רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים במסלול חוק חדלות פירעון.
הוראות החוק בכל אחד מן המסלולים שונות. קיימים הן הבדלים טכניים כגון סמכות עניינית, והן הבדלים מהותיים כגון אפשרות שיקום החברה או הפעלתה בסיוע בעל תפקיד ממונה, במסגרת ההליך.

כך למשל, סמכותו העניינית של בית המשפט שונה. במחוז תל אביב לדוגמא, בקשות פירוק במסלול חוק החברות נדונות במחלקה הכלכלית שהוקמה בבית המשפט המחוזי, ובקשות למתן צו לפתיחת הליכים במסלול חוק חדלות פירעון נדונות במחלקת הפירוקים בבית המשפט המחוזי. [ראה פר"ק (מחוזי תל אביב-יפו) 3120-11-22 קורטיסנס בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נבו 07.12.2022)].