לכאורה, סעיף פשוט. בפועל יישום הסעיף מורכב מאוד, להלן מספר דוגמאות :

מזגן בדירה שכורה מתקלקל, שוכר הדירה פונה למשכיר בדרישה לתיקון המזגן, משכיר הדירה מבטיח לשלוח איש אחזקה, אך בפועל משתהה עם תיקון המזגן. האם אחרי שבועיים של השתהות ניתן לראות במחדל המשכיר כהפרה צפויה של הסכם השכירות?

עסקת מכר דירה יד שנייה. מוכר הדירה מתחייב למסור את הדירה לקונה נקייה מכל זכות של צד ג' [משכון, שיעבוד, משכנתא, עיקול, זכות חוזית אחרת וכו'] לאחר ביצוע שני תשלומים מתוך סך הכול שלושה, באופן שהחלק הארי של התשלום עבור הדירה שולם, וחודשיים לפני מסירת הדירה, מזהים הרוכשים כי נרשם בטאבו על הדירה שיעבוד לטובת צד ג'. האם ניתן לראות בכך הפרה צפויה של הסכם המכר?
עסקת מכר מניות בחברה פרטית. הרוכש מתחייב לשלם את התמורה בשני תשלומים, מחציתו במועד חתימת ההסכם ומחציתו במועד נדחה כעבור ארבעה חודשים. ההסכם נחתם ושבוע לאחר מכן מתפרסם כי נפתחו כנגד הרוכש הליכי חדלות פירעון על ידי צד ג' [נושה]. ככל והרוכש לא יצליח להתנגד להליכי חדלות הפירעון ולבטלם, העסקה בסכנה, מאחר וקיים חשש של ממש באשר ליכולת התשלום של הרוכש וכן חשש מפעולות של הנאמן, שיתכן וימונה לו, שיבקש גם השבה של החלק שכבר שולם. האם ניתן לראות בפתיחת הליכי חדלות הפירעון כנגד הרוכש כהפרה צפויה של הסכם מכר המניות?

קבלן משנה מודיע לקבלן הראשי כי נתקל בקושי להשיג חומרי בנייה הנדרשים לצורך ביצוע עבודתו של קבלן המשנה, באופן שמסכן את לוחות הזמנים בפרויקט. האם מדובר בהפרה צפויה?

יזם מתקשר בהסכם עם בעלי קרקע בעסקת קומבינציה ומתחייב להוציא היתר בניה בתוך שנתיים מרגע חתימת ההסכם. לאחר שנה של עבודה מתברר כי, יש צורך בהכנת תב"ע נקודתית על מנת להוציא היתר בנייה באופן המאריך את מועד הוצאת ההיתר בשנתיים נוספות לפחות. האם מדובר בהפרה צפויה?

דוגמאות אלה הינן דוגמאות פשוטות ביותר לצורך המחשת מורכבות הסוגייה העיונית. תורת ההפרה הצפויה, הגם שחולשת על סיטואציות רבות מחיי היום יום המסחריים, נותרה כתורה שלא נעשה בה שימוש מספק בפסיקה הישראלית. ייתכן כי הסיבה טמונה בקושי לשכנע את בית המשפט כי נסיבה כלשהי עולה כדי הפרה צפויה

פרופסור משה גלברד בספרו הפרה צפויה בחוזים, מציע לעשות שימוש במודל הבא בכדי לשכנע שנסיבה כלשהי מהווה הפרה צפויה. המודל מורכב משלושה רכיבים ויש ביניהם יחס של מקבילית כוחות: עוצמת הסתברות ההפרה, חומרת ההפרה והתרופות המבוקשות בגינה.

הסתברות ההפרה – בכדי לשכנע את בית המשפט כי מדובר בהפרה צפויה ולא נסיבה אקראית שאין בינה לבין הפרה דבר או חצי דבר, יש לשכנע כי עוצמת הסתברות ההפרה גבוהה. לשון אחר, נדרשת נסיבה כבדת משקל שבהתקיימותה ייקשה מאד על הצד המפר לקיים את ההסכם.

חומרת ההפרה – הפרת הסכם יכולה להיות הפרה יסודית או הפרה שאיננה יסודית. הפרה שאיננה יסודית איננה מזכה את הנפגע בזכות מיידית לביטול הסכם ובתי המשפט מתייחסים, בייחוד בנסיבות של תום לב, בסלחנות מסוימת להפרות שאינן יסודיות. הפרה צפויה איננה שונה וצריכה, אם כן, להתמקד בהפרת הסכם יסודית ולא בהפרה שאיננה יסודית.

הסעד המבוקש – בדין הישראלי, הנפגע יכול לעתור, כתוצאה מהפרה צפויה, לביטול הסכם או לאכיפתו. עתירה לביטול הסכם מכוח תורת הפרה צפויה הינה מוקשית, שעה שבית המשפט עלול לראות בעתירה כניסיון להיחלץ מהסכם שיכול ולא יופר בסופו של דבר. שונה הדבר לגבי סעד האכיפה. במצב זה בית המשפט לא יטיל ספק בכוונות הנפגע שעה שהנפגע עותר לקיים את ההסכם ולא להיחלץ ממנו.