מאמרים

תמונת מאמר

זרקור בעניין הלכה חדשה בבית המשפט העליון – הזכות להשבה בביטולי הענקה

לוגו המשרד של אהוד פורת בצבע כחול

ביום 14.3.2023 התקבלה הלכה חדשה בבית המשפט העליון בתיק ע"א 3/22 אלי אל חי עוז נ' עו"ד אביחי ורדי.
השאלה המשפטית: האם מקבל הענקה פסולה בהליך חדלות פירעון זכאי, לאחר ביטול ההענקה, להשבת התשלומים ששילם בפועל.

מאת : עו״ד ערן קרם

מאמר מס׳ 11

עד היום היו עמדות לכאן ולכאן. הדעה הרווחת, באופן טבעי, היתה שמקבל הענקה פסולה איננו זכאי להשבה ונדרש בהגשת תביעת חוב כשאר הנושים [והכל מטעמי שוויון בין נושים, מניעת העדפות נושים, מטעמי מדיניות למניעת ביצוע הענקות פסולות וכו’].

הנסיבות בתיק: מקבל הענקה פסולה רכש שני מגרשים במחיר נמוך משמעותית משווי שוק, כארבע שנים לפני כניסת המוכר להליכי חדלות פירעון. הנאמן הגיש בקשה לביטול העסקאות. בקשה שהתקבלה. הרוכשים הגישו בקשה לבית משפט של חדלות פירעון ועתרו להשבת הסכום ששילמו בגין המגרשים.

בבית המשפט המחוזי – כבוד השופט חגי ברנר קבע מנגנון לבחינת בקשות להשבה לאחר ביטולי ההענקה. המנגנון אושר בבית המשפט העליון. 

המנגנון שנקבע: הבחינה הינה האם התשלום ששולם על ידי מקבל ההענקה מעמיד את קופת הנושים במצב טוב יותר לעומת מצב בו לא בוצעה הענקה כלל וזאת מכוח עקרון עשיית עושר ולא במשפט.    

לצורך הדוגמא נבחן מספר דוגמאות שעוסקות במגרש בשווי שוק של שני מיליון ₪ ונצא מנקודת הנחה שכל תשלום הגיע בסופו של יום לקופת החברה ולא עבר למקורבים או צדדי ג’:

  • המגרש נמכר בשני מיליון  ₪ – אין הענקה פסולה. המגרש נמכר בשווי שוק.
  • המגרש נמכר במיליון ₪ – יש הענקה פסולה –  מקבל ההענקה מאבד את המגרש ואיננו זכאי להשבה, אלא נדרש להגיש תביעת חוב בסך מיליון ₪.
  • המגרש נמכר במיליון ₪ ובנוסף משלם מקבל ההענקה תשלומים עבור היטלי פתוח ותשלומים עבור הליך פירוק שיתוף בסך 500,000 ₪ –  מקבל ההענקה מאבד את המגרש, יידרש להגיש תביעת חוב בסך מיליון ₪, אולם זכאי להשבה בסך 500,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד התשלום, עבור היטלי פיתוח ופירוק שיתוף – שני תשלומים שהיטיבו את מצב הקופה אל מול מצב בו כלל לא היתה נערכת עסקה.
  • נמכרת דירה 'על הנייר' במגרש זה במחיר נמוך משווי שוק – הרוכש זכאי להשבה מהטעם שהתשלום היטיב את מצב הקופה, אל מול מצב בו לא היתה מבוצעת העסקה [שימש לבניית הפרויקט].
  • נמכרת דירה בנויה במחיר נמוך משווי שוק – הרוכש איננו זכאי להשבה מהטעם שהתשלום לא שיפר את מצב הקופה, אל מול מצב בו לא היתה מבוצעת העסקה [התשלום לא שימש לבניית הפרויקט].

תשלום בגין היטלי פיתוח מזכה בהשבה, אך תשלום בגין היטל השבחה איננו מזכה בהשבה. מדוע?
בפסיקה נקבע שתשלום עבור היטל פיתוח הינו תשלום בדין קדימה ועל כן כאשר מקבל הענקה משלם אותו הוא מיטיב את מצב הקופה שאחרת היתה נדרשת בעצמה בביצוע התשלום [רע"א 3612/17 עירית נתניה נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ].

היטל השבחה מנגד, הינו חוב רגיל בפירוק [איננו חוב בדין קידמה או בגדר הוצאות הליך] ונושה נדרש להגיש בעניינו תביעת חוב ועל כן כאשר מקבל הענקה משלם תשלום בגין היטל השבחה הוא איננו מיטיב את מצב הקופה שממילא לא היתה משלמת אותו [ע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון].

 

ניתן לשתף את המאמר לפלטפורמה שתבחרו
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוגו החברה שלנו

אנחנו כאן לכל שאלה

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

כל הזכויות שמורות למשרד אהוד פורת ושות׳. Ehud Porat & Co

2023