
ביום 14.3.2023 התקבלה הלכה חדשה בבית המשפט העליון בתיק ע"א 3/22 אלי אל חי עוז נ' עו"ד אביחי ורדי.
השאלה המשפטית: האם מקבל הענקה פסולה בהליך חדלות פירעון זכאי, לאחר ביטול ההענקה, להשבת התשלומים ששילם בפועל.
עד היום היו עמדות לכאן ולכאן. הדעה הרווחת, באופן טבעי, היתה שמקבל הענקה פסולה איננו זכאי להשבה ונדרש בהגשת תביעת חוב כשאר הנושים [והכל מטעמי שוויון בין נושים, מניעת העדפות נושים, מטעמי מדיניות למניעת ביצוע הענקות פסולות וכו’].
הנסיבות בתיק: מקבל הענקה פסולה רכש שני מגרשים במחיר נמוך משמעותית משווי שוק, כארבע שנים לפני כניסת המוכר להליכי חדלות פירעון. הנאמן הגיש בקשה לביטול העסקאות. בקשה שהתקבלה. הרוכשים הגישו בקשה לבית משפט של חדלות פירעון ועתרו להשבת הסכום ששילמו בגין המגרשים.
בבית המשפט המחוזי – כבוד השופט חגי ברנר קבע מנגנון לבחינת בקשות להשבה לאחר ביטולי ההענקה. המנגנון אושר בבית המשפט העליון.
המנגנון שנקבע: הבחינה הינה האם התשלום ששולם על ידי מקבל ההענקה מעמיד את קופת הנושים במצב טוב יותר לעומת מצב בו לא בוצעה הענקה כלל וזאת מכוח עקרון עשיית עושר ולא במשפט.
לצורך הדוגמא נבחן מספר דוגמאות שעוסקות במגרש בשווי שוק של שני מיליון ₪ ונצא מנקודת הנחה שכל תשלום הגיע בסופו של יום לקופת החברה ולא עבר למקורבים או צדדי ג’:
תשלום בגין היטלי פיתוח מזכה בהשבה, אך תשלום בגין היטל השבחה איננו מזכה בהשבה. מדוע?
בפסיקה נקבע שתשלום עבור היטל פיתוח הינו תשלום בדין קדימה ועל כן כאשר מקבל הענקה משלם אותו הוא מיטיב את מצב הקופה שאחרת היתה נדרשת בעצמה בביצוע התשלום [רע"א 3612/17 עירית נתניה נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ].
היטל השבחה מנגד, הינו חוב רגיל בפירוק [איננו חוב בדין קידמה או בגדר הוצאות הליך] ונושה נדרש להגיש בעניינו תביעת חוב ועל כן כאשר מקבל הענקה משלם תשלום בגין היטל השבחה הוא איננו מיטיב את מצב הקופה שממילא לא היתה משלמת אותו [ע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון].
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
לניווט מהיר באתר שלנו :