24/7
CALL US
󰀑 03 754 05 04

האם לפני הגשת "תובענה ייצוגית" יש לבצע פנייה מוקדמת לנתבע?

󰀄

 

השאלה האם תובע ייצוגי חייב לפנות פניה מוקדמת לנתבע קודם להגשת תובענה ייצוגית מעסיקה תובעים רבים, טרם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. מצד אחד, פניה מוקדמת עשויה לשרת את טובת הקבוצה בצורה אופטימאלית, שכן היא עשויה להביא להפסקת ההתנהגות הבלתי תקינה במהירות, ומבלי שהנתבע יחשוש שהיענות לפניה עלולה לגרור אחריה הסתבכות משפטית. מצד שני, הפניה המוקדמת מאפשרת לנתבע לנסות ולתת פתרון נקודתי לתובע הפוטנציאלי, ובכך לעקר את האפשרות שיפעל לטובת הקבוצה.

_____________________________________________________

מאת: אורן אהרוני – עו"ד

 

לפי ההלכה הפסוקה אין חובת פניה מוקדמת

בית המשפט העליון קבע הלכה שלפיה אין חובת פניה מוקדמת. בע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים נ' בנק הפועלים (11.12.2008) בפסקה 9 נקבע, כדלקמן:

"…לא מצאנו כי העובדה שהמערערים לא הקדימו פנייה רצינית עובר להגשת בקשתם מצדיקה את הקביעה שלא נהגו בתום-לב. לנוכח תכליותיה של התובענה הייצוגית קשה לקבל גם כי פנייה של התובע הייצוגי להשבת כספו-שלו תהווה תנאי בלעדיו אין לאישור התובענה".

בית המשפט העליון דחה את טענת הפניה המוקדמת משנטענה לפניו. אולם, ישנם מקרים מסוימים, כגון בתיק ת"צ 36086-07-11 חרסט נ' ידיעות אינטרנט (19.9.2012) במסגרתו נקבע על-ידי השופט פרופ' ע' גרוסקופף (שלעמדתו המלאה אינני שותף) כי בנסיבות מסוימות קיימת חובת פניה מוקדמת.

שיקולי מדיניות כבדי משקל מחייבים שלא להטיל חובת פניה מוקדמת

לדעתי, אין מקום להטיל על תובע נטל לפנות לנתבע לפני הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית מפני שנטל זה יפגע ביעילותו של מכשיר התובענה הייצוגית ובתמריץ להגשת בקשות לאישור ראויות על-ידי עורכי דין רציניים.

להלן פירוט לגבי השיקולים, בגינם אין להטיל חובה לפניה מוקדמת:

ראשית, כלל של פניה מוקדמת יפגע בתמריץ ליזום תובענות ייצוגיות יעילות. הדין מכיר בעדיפות של "המגיש הראשון". כלומר, למבקש ובא כוחו המגישים בקשה לאישור ראשונים בעניין מסוים תינתן, ככלל, עדיפות על פני בקשות לאישור שיוגשו באותו עניין מאוחר יותר. פניה מוקדמת חושפת את "הרעיון היזמי", שעליו בנוי מוסד התובענה הייצוגית. אין לדעת לאן היא תתגלגל. אם תחשף – היא עשויה להוריד לטמיון את העבודה שהשקיעו המבקש ובא כוחו במיזם הייצוגי. מעבר לכך, נתבע אסטרטגי עלול להדליף את העניין לעורך דין ותובע אחרים, שיהיה לו נוח לשאת ולתת עמם ובכך להחריף את בעיית הנציג. כתוצאה מקשיים אלה, הטלת חובת פניה מוקדמת עשויה לגרום לכך שעורכי דין ראויים ורציניים לא יתומרצו להגיש תובענות ייצוגיות ובכך ייפגע מוסד התובענה הייצוגית רב החשיבות.

שנית, פניה מוקדמת אינה חוסכת את הצורך לנהל הליך אף במקרה שבו הנתבע מסכים למלוא הסעד המבוקש. במקרה שבו הנתבע מסכים למלוא הסעד לפני הגשת בקשה לאישור, ואף אם הוא מתחייב למתן סעד זה כלפי הפונה – יש חשש שהנתבע לא יקיים התחייבות זו במכוון או בשוגג. לתובע הייצוגי אין כלים לבדוק אם הנתבע הפוטנציאלי עמד בהתחייבותו. גם לחברי הקבוצה אין יכולת לעשות כן וגם אין להם תמריץ מספיק לבדוק את הנתבע. מי שעשוי להרוויח מכך הוא כמובן הנתבע. אינטרס הקבוצה וכל התכליות שביסוד מוסד התובענה הייצוגית – וביניהן תכלית ההרתעה, תכלית מימוש הגישה לערכאות, תכלית מתן הסעד ההולם, והתכלית של קיום הליך יעיל, הוגן וממצה (סעיף 1 לחוק התובענות הייצוגיות תשס"ו- 2006) – מחייבים אפוא שבית המשפט לא יסתפק בהתחייבות של הנתבע, אלא יפקח על ביצועה בדומה לפיקוח בהליך של הסדר פשרה. המסקנה היא, שהסכמה של הנתבע לסעד, אף אם מדובר בהסכמה לסעד במלואו, אינה מייתרת את הצורך לפנות לבית המשפט, ולכן כלל של פניה מוקדמת אינו חוסך את הצורך בהתדיינות. על כך, יש תועלת בהגשת בקשה לאישור כאשר הנתבע מסכים למלוא הסעד כדי שהתנהגותו הבלתי חוקית של הנתבע תזכה לתהודה תקשורתית ותגביר את אפקט ההרתעה. 

שלישית, הטלת חובה של פניה מוקדמת עשויה לתמרץ את הנתבע לפצות את התובע המייצג בניסיון לשלול את תביעתו האישית. יצוין, כי ספק אם מתן פיצוי כזה ישלול את התביעה האישית לנוכח תכלית התובענה הייצוגית. אולם, למיטב ידיעתי לא קיימת פסיקה שלפיה במקרה כזה לא תישלל התביעה האישית; וקיים סיכון, לפחות פוטנציאלי, שבית משפט יפסוק במקרה כזה שאין תביעה אישית. סיכון זה  עשוי גם הוא לפגוע בתמריץ להגשת תביעות ייצוגיות רציניות וראויות.

רביעית, הטלת חובת פניה מוקדמת מעצימה את בעיית הנציג ולכן לא יעיל לעודד אותה. הדבר עשוי, למשל, לעודד את הנתבע להסכים עם התובע ובא כוחו על תשלום כסף בתמורה לוויתור על הגשת הבקשה לאישור. קיומו של משא ומתן לפני הגשת בקשה לאישור אף עשוי להביא להתיישנות חלקים מהתביעה באופן שייפגע בקבוצה.

חמישית, פערי המידע בין הצדדים מצדיקים לאפשר לתובע לקבל תשובה הנתמכת בתצהיר במסגרת הליך משפטי. פער המידע המובנה בין הצדדים גורם לכך, שיכולתם של התובע הפוטנציאלי ובא כוחו לבחון את תשובת הנתבע הפוטנציאלי היא מוגבלת ביותר כאשר לא מתקיים הליך משפטי. הסתמכות על תשובת הנתבע עשויה לפגוע בקבוצה אם על בסיסה לא תוגש בקשה לאישור, וזאת על בהסתמך על נתונים לא מדויקים או מניפולציות שבהן נקט הנתבע. 

לבסוף, יודגש, שאת השאלה אם יש להטיל נטל של פניה מוקדמת יש לבחון על סמך שיקולים שמלכתחילה (ex ante) ולא על סמך שיקולים שבדיעבד (ex post). כלומר, יש לענות על השאלה אם יש להטיל חובת פניה מוקדמת ללא קשר לנסיבות תיק ספציפי – בראיה כוללת ותוך בחינת הנזקים שהטלת חובה מעין זו תגרום למוסד התובענה הייצוגית. בחינת שאלה זו לאחר שמתבררות הנסיבות הספציפיות של התיק ומוגשת תשובת הנתבע היא בבחינת חוכמה שלאחר מעשה. בחינה שכזו – לפי שיקולים שמלכתחילה – מוליכה למסקנה, שלפיה אין מקום להטיל חובת פניה מוקדמת על תובעים פוטנציאליים בתובענות ייצוגיות.

יוצא אפוא שלשיטתי, אין מקום להטיל על התובע חובת פניה מוקדמת. הן לפי ההלכה הפסוקה; והן מכוח שיקולי המדיניות שנמנו לעיל. זאת, בשים לב לטובת הקבוצה, ומשיקולים כלליים של הגנה על מוסד התובענה הייצוגית וחיזוקו.

סגור לתגובות על האם לפני הגשת "תובענה ייצוגית" יש לבצע פנייה מוקדמת לנתבע?
כתיבה
󰁓